מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שינוי התנהגות - דחוף!שיר23/05/2009
בתי בת תשע וחצי ויש לה חבר בן גילה כבר חמישה חודשים. לפני כשבוע היא נפרדה ממנו בלי שום סיבה מיוחדת וחזרה אליו למחרת. היא טוענת שהיא אוהבת אותו וכיף לה איתו אבל פתאום היא לא רוצה ללכת אליו הבייתה שרק יבוא אליה , קשה לה לדבר איתו בכיתה ( מה שלא היה בעבר). משהו השתנה בה פתאום. אני ממש מודאגת כי נראה לי מוזר שפתאום היא שנתה את ההתנהגות שלה אליו. ניסיתי לדובב אותה אם משהו קרה והיא טוענת שכלום רק שהיא פתאום מתביישת, שקשה לה להיות בבית שלו כי לא נעים לה שם. שאלתי אותה שוב ושוב אם היא רוצה להיפרד ממנו אך היא אומרת שלא אבל בכל זאת היא לא מוכנה ללכת אליו. יש לה הרגשה לא נעימה שם. ההורים שלו מאוד נחמדים ואוהבים אותה. אני לא מבינה מה גרם לה לשינוי הזה.מה לעשות? איך לעזור לה? האם עלי להיות מודאגת?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חבר בגיל 9 וחצי
ליאת גרוס24/05/2009שלום שיר
קודם כל אין מה להיות מודאגת. את מתארת התנהגות נורמלית לחלוטין וזה עוד יקרה הרבה פעמים. ממש לא להתרגש.
את שוכחת שהיא לא בת 14. בגיל שלה רק מתחילים להבין את המשמעות של בנים בנות. זה עוד לא ברור. רק לומדים את הקדם חוקים של החוקים של המשחק. עוד לא ממש משחקים. המשמעות של פרידה וחבר אינה רצינית כמו בבגרות. ילדים בגיל זה רק מתחילים לבדוק את השטח. להרגיש מבוכה.להתבייש. אין אהבה רומנטית.אין משיכה פיזית (אני מקווה). נפרדים, חוזרים, מחליפים,מתרגשים. ככה זה וזה טוב ונכון.
חשוב שתהיה שם בשבילה אבל שלא תיכנסי לסערה בה היא נמצאת. היתרון הוא שאת מבוגרת ויכולה להסתכל על זה מהצד. אם תדאגי, תשדרי לה שמשהו לא בסדר, וחבל. תני לה להתנסות, גם אם קצת עצוב או קשה לה לפעמים. תשאלי ותהיי קשובה אבל אל תלחצי או תנדנדי.
זו רק ההתחלה, קחי אויר...
בהצלחה
ליאת גרוס
מודיעין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
