מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מעשה חמורנעמי24/05/2009
אלהן
רצתי לשתף אותך במקרה שקרה לי עם בני בן השלוש ואני ככל הנראה איבדתי עשתונות ועניתי בצורה גסה מאוד וכיום אני רואה כי אני משלמת על מעשה שלא יעשה שאלתי היא האם אפשר לדעתך לחפר על מעשה זה אך אשמח לשמוע פרטים
אז הסיפור הוא כזה בני חזר מהגן כרגיל לא שום שינוי מימים קודמים הכנתי ללו ארוחה כרגיל הוא לקח את הצלחת של האוכל והעיךף אותה על כל המטבח מסיבה שהאוכל חם והא לא יכול לאכול זאות או שהצלחת שהוגש האוכל זו לא הצלחת שהוא רצה
אני כעסתי עליו מואד והוצאתי אותו מהבית ואף אמרתי לו שילך לחפש אמא אחרת שתכין לו ארוחת צהרים בני בכה מאוד כמובן שארוע זה לא נמשך ותר מדקה אך הוא נלחץ ממאוד ובכה בבכי היסטרי שכמותו לא שמעתי עוד ממנו
לצערי אני מתחרטת על דבר זה אך אני לא יכולה לסלוח לעצמי
מאז בני אינו ישן טוב בלילה ומבקש כל הזמן שאחבק אותו ואנשק אותו עוד ועוד אני כותבת מכתב זה כי היום הפרידה מהגן היתה קרוב לעשר דקות של חיבוקים ונשיקות עד אשר הגננת הסיבה את תתושמתליבו כי ילך אתה להביא את ארוחת הבוקר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אכן חמור אבל לא בלתי הפיך
ליאת גרוס24/05/2009שלום נעמי.
אכן מעשה חמור ומעורר חרדה קיומית עבורו. אבל בגיל זה, ניתן לדעתי להחזיר לו את הביטחון ביציבותך כאמא שלו, זה עניין של זמן ושל התנהלות נכונה.
נשמע כאילו יש בעייה של הצבת גבולות. את רכה ואז כשהילד עובר את הגבול, את מתעצבנת ומתפרצת. זוהי מטוטלת לא בריאה רגשית ולא יעילה חינוכית. חשוב לתת חום ואהבה לצד גבולות ברורים ויציבים באופן קבוע. . ניתן לפנות להדרכת הורים כדי לקבל כלים אופרטיביים המתאימים לכם ולילדיכם.נשמע לי שזה בהחלט יכול לסייע ולאזן.
נכון להיום, חשוב להבהיר כי את אימו לעולם ולא תוותרי עליו בשום מקרה. צריך לחזור על משפט זה לעיתים קרובות. מצד שני אל תתני לייסורי המצפון להשתלט עלייך.תזהרי שהצורך מקרבה מוגזמת בתקופה זו לא יהיה שלך. מותר קצת יותר קרבה אבל ממש להיזהר לא להגזים. שדרי לו שאין לו מה לדאוג, שילך לגן או שילך לישון ואת תחכי לו או שתהיי ליד מיטתו כשיקום ושאין לו מה לדאוג. יחד עם זאת, אל תתחילי להיות רכה ורחמנית מידי כי אז יגיע רגע ששוב יעבור גבול ויעורר אותך להתפרץ.אל תשדרי לו שהוא מסכן. הוא לא.
פעם אחת כזו לא תשאיר צלקות, אבל פעם שנייה כבר תהווה הוכחה עבורו שצריך לדאוג. .. תיזהרי.
אשמח להתעדכן
ליאת גרוס
מודיעין* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
