ילד בן 10 עם חרד ומדוכא

שלום רב ! בני הבכור, בן 10, תלמיד כיתה ד. ילד מאוד נבון ומאוד מאוד רגיש. מאז היותו קטן מאוד נוכחנו לגלות שהדימוי העצמי שלו מאוד נמוך, ותמיד השתדלנו (בעיקר אני, לבעלי יש פחות סבלנות ממני) לתת לו הרגשה של חום ואהבה, חיזוקים ועידודים. לעתים, כאשר נתקל בקושי מסויים, או לאחר שאנחנו כועסים עליו, הוא משתמש במילים כמו "אני מכוער", "אני טיפש", לפעמים אפילו "למה נולדתי בכלל, עדיף היה לי למות", "איזה חיים גרועים יש לי" ... ממשפטים אלו אני נלחצת כי גם אני סבלתי מדימוי עצמי מאוד נמוך בילדותי ובבגרותי והנושא קרוב מאוד לליבי. בעלי טוען שזו דרכו של הילד למשוך את תשומת ליבי, אך אני יודעת בתוך תוכי שבעלי טועה ושהילד משדר מצוקה שאין להתעלם ממנה. כתוצאה מהדימוי העצמי הנמוך הוא סובל רבות מבעיות חברתיות, דבר שמשפיע כמובן על מצב רוחו.
ועכשיו הגענו לנושא החרדות ... בני מתלונן על לחצים בחזה ובבטן כאשר נכנס למיטתו, נכנס לפאניקה ורק כאשר אנחנו יושבים איתו בחדר וממתינים עד שיירדם (לפעמים זה יכול לקחת גם מעל שעה) הוא נרגע. אינו מוכן להישאר לבד בבית מעבר למספר דקות, לדבריו הוא מפחד מפורצים וגנבים. נכנס לרעד ושוב מופיעים הכאבים בחזה. אנו היינו איתו בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית המטפלת בילדים ובמבוגרים, "שפכנו" המון כסף, ולצערי .... נדמה כי הכל היה לחינם. לא ראינו תוצאות.
המצב כיום הוא מאוד מתסכל, אנחנו כבר נטולי אנרגיות, לא יודעים לאן לפנות ומה עוד אפשר לעשות. מה גם שתמיד יש לנו הרגשה שאחיו הצעיר יותר סובל מחוסר תשומת לב מאחר שאת רוב הזמן אנחנו מקדישים לשיחות ועימותים עם הבן הגדול.
אשמח לקבל את עצתכם, מהו הטיפול הנכון והאפקטיבי ביותר במצבים מסוג זה, מכיוון שעודף זמן וכסף אין לנו .... וכבר בזבזנו המון .... ללא תוצאות.
המון תודה, אמא אוהבת.