ילדה בת 4.5 מופנמת

עניין הבכי התחיל באמת כשהייתי חולה ונשארתי בבית 3 ימים בלי הרבה יכולת לקום מהמיטה.
הוא היה מבקש להשאר איתי בבית. אני השתלדתי לקום ולהראות לו שאני הולכת לעבודה. ואז לחזור למיטה.
השאלה הראשונה כשהוא נכנס הביתה באותו יום אחרי שהיה אצל חבר, אמא היתה היום בעבודה? ואז הראתי לו שאני לבושה למרות שהייתי במיטה.
מאז כמובן שחזרתי לעבוד אני לוקחת אותו בבוקר לגן בדרך לעבודה.
הגננת לא יודעת להצביע על משהו שקרה בגן ובנוסף ביקשתי מאחת האמהות שתנסה ל"חלוב" מהבן שלה מה קרה לבני, היא שאלה והוא אמר לה שהוא לפעמים בוכה כי הוא מתגעגע לאמא שלו.
אותי הוא לא משתף, או שהוא בוכה ולא עונה או צוחק ועושה פרצופים.
אני מנסה לדובב אותו בכל מיני שיחות והוא לא משתף פעולה.
שאלתי אותו אם הוא היה עצוב כשהייתי חולה והוא אמר שזה לא משנה לו אם אני בריאה או חולה. (נחמד מצידו :))
הבעיה הכי גדולה שלי כרגע היא הגננת המחליפה ו- העובדה שגם הגננת הקבועה בגן בחודש 9 ויכולה ללדת בכל יום.