בכי היסטרי בגלל גננת חדשה

שלום לך
במידה ושינוי המצב רוח הוא אכן פתאומי, ייתכן מאד כי הגננת החדשה היא הסיבה או שפשוט קרה לו משהו לא טוב בגן (עובדה כי חושש יום יום ולא רק בימי רביעי). כדאי לאסוף אינפורמציה מהגגנת ומהגננתת המחליפה, מהורים אחרים (אולי עוד ילדים מרגישים כך) ומהילד עצמו. חשוב שהילד ידע כי את מנסה להבין מה המצוקה ושהעניין בטיפול.
נסי להבין מהילד מה מאיים עליו. בגיל זה הוא אמור להיות מסוגל להסביר אפילו קצת.

אפשרות אחרת שאני רוצה לשלול היא שקרה משהו בבית ולכן הוא מתקשה להיפרד ממך וללכת לגן. אולי מפחד שיקרה משהו רע בהעדרו, או לחילופין שיפסיד משהו חשוב.

קשה לי להציע פתרון מבלי להבין את מקור הבעייה. חשוב להבין את הסיבה למצוקה בהקדם ולטפל בה. יחד עם זאת, אל תשאירי את הילד בבית.

מקווה שהעניין יסתדר במהרה.

אשמח להתעדכן
ליאת גרוס
מודיעין

עניין הבכי התחיל באמת כשהייתי חולה ונשארתי בבית 3 ימים בלי הרבה יכולת לקום מהמיטה.
הוא היה מבקש להשאר איתי בבית. אני השתלדתי לקום ולהראות לו שאני הולכת לעבודה. ואז לחזור למיטה.
השאלה הראשונה כשהוא נכנס הביתה באותו יום אחרי שהיה אצל חבר, אמא היתה היום בעבודה? ואז הראתי לו שאני לבושה למרות שהייתי במיטה.
מאז כמובן שחזרתי לעבוד אני לוקחת אותו בבוקר לגן בדרך לעבודה.
הגננת לא יודעת להצביע על משהו שקרה בגן ובנוסף ביקשתי מאחת האמהות שתנסה ל"חלוב" מהבן שלה מה קרה לבני, היא שאלה והוא אמר לה שהוא לפעמים בוכה כי הוא מתגעגע לאמא שלו.
אותי הוא לא משתף, או שהוא בוכה ולא עונה או צוחק ועושה פרצופים.
אני מנסה לדובב אותו בכל מיני שיחות והוא לא משתף פעולה.
שאלתי אותו אם הוא היה עצוב כשהייתי חולה והוא אמר שזה לא משנה לו אם אני בריאה או חולה. (נחמד מצידו :))
הבעיה הכי גדולה שלי כרגע היא הגננת המחליפה ו- העובדה שגם הגננת הקבועה בגן בחודש 9 ויכולה ללדת בכל יום.

שלום לימור
הדברים שכתבת רק מחזקים את תחושת הבטן שלי שחלק מהקושי קשור לצורך מופרז של הילד בך עקב סוג של חוסר ביטחון בקשר בינכם או משהו דומה. לא מומלץ לשקר לילד בשום מצב. ייתכן מאד כי הוא ידע שלא הלכת לעבודה והוא גם ידע ששיקרת לו.במצבים כאלה הילד מאבד אמון ובעקבות כך מפתח חרדה. אם אכן חלק מהקושי שלו קשור בכם ההורים, כדאי לנסות להבין מה הקושי (ניתן להיעזר בבעל מקצוע) ואז לטפל בבעיה.
מצד שני, אם הבעייה היא הגננת המחליפה , חשוב לבדוק שלא קרה לו משהו ספציפי רע בגן בזמן שהיא הייתה. אם כן, צריך להרגיע ולהסביר לגבי אותו מקרה ספציפי.
אם הבעייה היא עצם החלפת הדמות הקבועה, זהו משהו שעליו להתמודד עימו לבדו. חשוב לשדר לו שזו המציאות והוא יכול להתמודד איתה. חשוב ללות אותו, לבקש מהגננת המחליפה או החדשה לתת לו יותר תשומת לב,אפשר לתת לו פרס על כל פעם שנפרד מהר ומצליח להתגבר. חשוב לעשות את הפרידות קצרות.

מה דעתך?

ליאת גרוס
מודיעין

קוראים לי הילה, לא לימור, אני פשוט עניתי ממחשב של חברה שהתעקש לשמור על השם שלה ...
אז ככה... מאוד קשה לי לחשוב שנשבר האמון בנינו.
אבל מאוד יכול להיות לצערי שאת צודקת. השאלה איך פותרים, האם רק בעל מקצוע יכול?
לגבי הגן, היום בבוקר הוא שאל אותי איזה יום היום? כשאמרתי ראשון הוא פרץ בבכי שהוא אוהב רק את יום שבת.
הוא בכה כל הבוקר, היה מאוד עצוב. הוא לא אומר לי לא משתף אותי מה קרה ולמה הוא בוכה.
הוא רק בוכה לא מדבר.
בעלי הציע לעשות לוח עם מדבקות, כל יום שהוא הולך לגן ולא בוכה הוא מקבל מדבקה,
בסוף השבוע אם צבר 6 מדבקות- פרס.
דעתך?

שלום הילה
הרעיו של המדבקות הוא רעיון טוב אבל תגדירו מראש שארבעה מדבקות זה מספיק בשביל פרס. שבוע הבא 5 ורק אח"כ כל השבוע. השאלה היא האם הוא ישתף פעולה. לא בטוח
אם הוא בוכה כתוצאה מהתפנקות, חוסר גבולות או חוסר חשק ללכת לגן, זה יכול לעבוד. אם בוכה כי מאד רע לו בגן או לחילופין אם מפחד להיפרד בגלל חרדה כלהיא הקשורה לקשר איתך או למשהו אחר- אז פרס לא יפתור את העניין.
כדי לבנות אמון מחדש צריך לבלות זמן איכות עם הילד ולהפסיק לשקר לגמרי.להעביר מסר מרגיע. גם העובדה שלא משתף בכלום מעלה סימני שאלה. ממה הוא כלכך חושש ? מה יקרה אם ילך לגן ? הוא חושש שתעלמי ?
הוא בוכה והוא במצוקה. לא בטוח שהוא עצמו יודע להמשיג את זה למילים. נראה לי שיש עוד דברים חשובים שאני לא יודעת שהיו מאירים אור על המקרה.
לדעתי, אם נושא הפרסים לא עוזר, ואת לא רואה שיפור במצבו הרגשי, כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע . אם תראי מגמה של שיפור בעקבות נסיונותייך לבנות אמון - אז תני לזה עוד זמן.
בהצלחה
אשמח להתעדכן
ליאת גרוס
מודיעין