בועטת וחובטת את ראשה רצפה

שלום ניצה.
תהליך התחלת ההליכה הוא גם התחלה של תהליך פסיכולוגי של היפרדות ועצמאות מסויימת. יש בזה משהו מפחיד עבור הילד, בעיקר כאשר ההליכה עדיין לא יציבה. עוד מעט היא תלך לכם לבד בכל הבית ותתגעגעו לימים שלא הלכה בלי יד, בינתיים תנו לה יד. למה הלחץ ?
הטבע שלה הוא להתקדם לעבר הליכה עצמאית. זה יקרה. כל עוד מבקשת אתכם - תהיו שם בשבילה. אומרים שבגיל זה ההורה מתחיל להיות כמו תחנת דלק אליה מגיע הילד לתדלק כשצריך, יוצא לדרך וחוזר לתדלק. בתכם עוד לא מוכנה לצאת לנהיגת מבחן. ככל שאתם מתעקשים, כך גדל הצורך שלה בתדלוק וקרבה. אתם משיגים את ההפך. תתנו לה למלא כמה דלק שצריכה - היא תתנתק ותלך כשתרגיש בטוחה.
לגבי חבטות הראש ברצפה, זוהי דרך להביע תסכול ולקבל את תשומת לבכם. זוהי דרך שלילית כמובן. לכן חשוב לא לתת לה את תשומת הלב שם אלא פשוט לתפוס אותה ולהעביר לספה.שתדפוק את הראש בספה עד שתפסיק.
אני מאמינה שאם תאפשו לה יד לא תהיה כלכך מתוסכלת, ואז גם ההתנהגות הבעייתית תרגע.

תנסי
ותזכרי, לכו בקצב שלה...

אשמח להתעדכן
ליאת גרוס
מודיעין