חילופי דמויות דמיוניות

שלום רב לצוות המקצועי:
יש לי בת בת שלוש ו3 חודשים, מפותחת מאוד ורבלית אוצר מילים עשיר מאוד, משפטים בני 11 ו 12 מילים לפחות. שרה ומדברת חופשי.
אני אמורה ללדת ב"ה בעוד כמה ימים .(בת נוספת)
שאלתי היא:
הבת שלי כל הזמן רוצה לשחק איתי בחילופי תפקידים, מיד שהיא קמה מהשינה היא רוצה להיות מוגלי (ואז להתלבש כמו בן וכל המשתמע מכך) או להיות נסיכה/ מכשפה/ סינדרלה פייה, וכל מיני דמויות טובות יותר או פחות. העניין שזה משגע אותי. נמאס לי כל היום לקרוא לה מוגלי בוא.... ואם אני קוראת לה בשמה היא מיד מתקנת ואומרת לא אני בוב הבנאי...
היא ממש נכנסת לדמות וזורמת איתה. בהתחלה זה היה נחמד והצלחתי לדובב אותה בהרבה רגשות שלפני הלידה אבל עכשיו היא משנה דמויות בקצב בכל אפשרות בבית, בחוץ וממש בוכה ומתעצבת אם אני כבר כועסת ולא מסכימה יותר לשחק איתה בחילופי תפקידים. אולי צריך לציין שלי היא מגדירה איזה תפקיד להיות וכמעט תמיד לא מוכנה לשמוע איזה תפקיד אני הייתי רוצה להיות. למשל היא אומרת אמא אולי אני תמי ואת פרעה..... ואם אני לא מסכימה היא בוכה ואומרת לא רק כאילו קצת.. קצת...
אני מאוד מתוסכלת ומפודחת במיוחד שיוצאים בחוץ והיא קוראת לי סבתא.... (אני בת 26 סתם לידע..) מה לעשות???? האם להמשיך לתת לדמיות להשתלט על סדר יומנו ועליה? האם להקציב? האם לחסל לגמרי? ממה זה נובע הבריחה הדמיונית הזאת לעולם פנטזיה?
לתשובתכם אודה מאוד,
יפעת