ילדה בת 9 שעושה קקי במכנסיים!!!

הזו,כמעט כל יום ,הוא אומר שבורח לו הקקי ,הוא לא מספיק להגיע לשירותים.גם ילד חכם מאוד.איך מתחילים?בטיפול בעיה זו

שלום רחל,
כמו שכתוב בהמשך חשוב שתפנו לטיפול בהקדם, ככל שמתחילים מוקדם יותר כך הסיוכי לפתור את הבעיה גדול יותר.

שלום
נכנסתי לפורום הזה במקרה וביאוש גדול.יש לי אותה בעיה עם הבת שלי שהיא בת 10.התופעה התחילה לפני שנה וזה פסק ומיזה חודשים הבעיה חזרה.אני שמה לה תחבושת הגיינית ומחליפה בסביבות 7 פעמים ביום.הילדה ללא שמחת חיים מפסידה ימי לימודים והפסיקה ללכת לחוגים.היא פשוט ילדה עצובה.אתמול שמתי לה נר גליצרין ויצאה לה חתיכת צואה ענקית וקיוויתי שהנה הסיפור ניגמר אבל ממש לא.קבעתי תור לפסיכולוג ואני אשמח לשתף אותך במה שהוא אמר או ייעץ לנו.

אני אשמח לקבל כל דבר שיכול לעזור!!!
וממש ממש תודה רבה

אשמח לקבל תגובה מאיש מקצוע פה בפורום באם ניתקלו בבעיה דומה ויודעים שיש פתרון.אני מיואשת לגמריי

שיש פה מישהי מהצוות שתוכל לעזור או לייעץ.כולם מתמחים בנושאים אחרים

איזה מין פורום זה? מדוע אף אחד לא מתיחס ? גם בני באותו מצב קצת התחשבות, לפחות תפנו אותנו למי שיכול לעזור!!!!!!!!!

לכל הפונות שלום,
ראשית אני מצטערת שלא קיבלתן מענה לשאלותיכן.
אתן מתארות בעיה אשר נקראת "אנקופרזיס" - אי שליטה מספקת בקקי, אשר לרוב מתאפיינת בהתאפקות ממושכת, שבסופה הקקי בורח ללא שליטה, בדר"כ בזמן לא מתאים ובבגדים. הבעיה גורמת לסבל רב מאוד ומיותר לילד ולסביבתו.
באנקופרזיס מומלץ לטפל באמצעות טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב הדרכת הורים. לטיפול עם ביופידבק יש תוצאות מצוינות בתחום.
לכן רצוי מאוד לפנות לפסיכולוג במהרה.
בהצלחה,
שירי

עם ילד בן 5 שעושה רק במכנסיים - קקי ופיפי. אני מיואשת. הוא כל הזמן מריח רע, והילדים בגן צוחקים עליו. רע לו ורע לנו.

נעמה שלום,
כפי שכתבתי לעיל, בעיה של בריחת צרכים היא מוכרת, וגורמת הרבה סבל לילד ולהוריו. לכן מומלץ לטפל בכך בהקדם האפשרי - באמצעות פניה לפסיכולוג/פסיכותרפיסט בעל ניסיון בטיפול בבעיה זו.
בהצלחה,
שירי

שירי - תודה על תגובתך. אני זקוקה לתשובה כנה.. האם הבעיה הזו תחלוף עם טיפול? כל מה שאני רואה באינטרנט זה סיפורים קשים על הבעיה הזו, וילדים שלמרות טיפול הם המשיכו ללכלך עד גילאים גדולים.
היינו בטיפול במכון אדלר. הטיפול עזר לתחומים אחרים אך לא פתר את הבעיה. כמה זמן להערכתך יקח לטפל בבעיה אם אפנה לפסיכולוג?
אתמול בני אמר לי שאולי כדאי לי להחליף אותו בילד אחר, כזה שלא מפספס. לא יכלתי שלא לבכות. עודדתי אותו וחיזקתי את מה שטוב בו (הוא ילד מבריק בצורה יוצאת מן הכלל, יפה תואר ורגיש. טוב לב. מוכשר מאוד.. מצייר מדהים, חכם.. מתבטא יפה.. ממש ילד מדהים). אמרתי לו שגם אם היו נותנים לי לבחור מבין מליון ילדים מי יהיה הילד שלי - הייתי עדיין בוחרת בו.
אני מרגישה שהבטחון העצמי שלו הולך ונרמס. שמחת החיים שלו אבדה.. בגן צוחקים עליו מאוד. מנדים אותו חברתית. כואב לי. ואני בכלל לא מדברת על הייסורים שבלנקות אחריו..
יש לציין שאנחנו משפחה נורמאטיבית לחלוטין..