התפרצויות

שלום, זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן. אשמח מאוד לעזרה כי אני חשה מצוקה. בתי בת שלוש, בת יחידה. כאשר אינה בגן, אני איתה רוב הזמן כי בעלי עובד קשה. אני עצמי עוברת תקופה לא פשוטה בשנה האחרונה עם הרבה עליות וירידות. יש לי תקופות מעולות איתה בהן אני מרגישה שהכל זורם מאוד טוב, אני מכילה אותה על כל המשתמע מכך אך יש תקופות בהן אני חשה מעורערת בגלל הקשיים עמם אני מתמודדת ואז מאוד קשה לי איתה, אני מרגישה שאיני מסוגלת להתמודד עם קשיים שעולים איתה, היא מתנגדת הרבה יותר, אני פחות קרובה אליה רגשית ולעיתים אף מתפרצת מרוב תסכול. יש לציין שנעשה יותר קשה מאז שהחלה לדרוש את עצמאותה. קשה לי מאוד עם התקופות האלה ואני עובדת על עצמי על מנת להשתפר. גם בתקופות שיותר קשה, אני מקפידה להקדיש לה זמן חיובי. לאחרונה היתה לי תקופה מאוד קשה של מספר שבועות ובמקביל החלה תקופה קשה אצלה (אולי כתגובה), היא מתעוררת לעיתים בלילות, בודקת הרבה יותר את הגבולות, יש לה פחדים מרעשים. איני יודעת אם יש קשר בין הדברים או שסתם זו תקופה פחות טובה לה. בימים האחרונים אני חשה יותר טוב אך היא המון בודקת אותי וזה מקשה על הדברים להשתפר כי היא מצליחה לעיתים להביא אותי לכעסים. רציתי לשאול אם אני מזיקה לה ואם יש דרך לתקן על התקופות הרעות בהן אני באמת פחות טובה לה. אני סובלת מרגשי אשמה קשים שאף מחמירים את המצב. אשמח לעזרה. תודה אמא מודאגת