תקשורת בין הורים גרושים

אנחנו גרושים כשנה וחצי+ופרודים עוד שנה , הורים ל-3 ילדים 20.5 בן, 18בן , 13 בת. יוזמת הגירושים הייתה מצד גרושי ובנגוד לרצוני. לכאורה הגירושים היו ללא סנסציות גדולות. חלוקת הרכוש נעשתה אצל מגשר תוך כדי הסכמה. זמן קצר לאחר הפרידה גרושי עבר לגור יחד עם חברתו. עד קבלת הגט הייתה תקשורת מינימלית אך מטען הכעסים הדו צדדי לא הביא לתוצאות טובות. לאחר הגט התקשורת ירדה לאפס. ניסיתי בכל הדרך לייצר תקשורת בסיסית וחשובה אך בכל פעם נתקלתי בהתחמקות או בבוטות בחוסר רצון לתקשורת. כעת בני האמצעי מסיים תיכון ובשל מחלה בעבר אינו חייב להתגייס, ואינו רוצה להתנדב. לטעמי נושא גיוס/ אי הגיוס חשוב מאוד בצורת ההתנהלות מולו ולכן ביקשתי מגרושי שוב להיפגש או לשוחח על כך טלפונית.
וזו תשובתו: "חשבתי על הרצון שלך להיפגש , איני רואה טעם מהסיבה שהילדים גדולים ובוגרים ויחד עם זאת כול הניסיונות הקודמים העלו המון כעסים וממקום שאני רוצה לשמור על עצמי ולא להיכנס לאנרגיות האלה אני בוחר שלא להיפגש.אנחנו נפרדנו וכול אחד מאיתנו מגדל את הילדים בדרך שהוא רואה והוא מבין , וזה חלק ממשמעותהיותנו גרושים.אני בטוח שאת מגדלת את הילדים בדרכך שלך ממקום הכי גדול שאת יודעת ויכולה,כמו שאני בדרכי שלי.אם יש משהו קונקרטי שאת חושבת שחשוב שאדע – המייל הוא אפשרי"
מה דעתכם? כיצד לדעתכם עליי להגיב ?

מקווה שתכבדי את רצוני