מיצמוצים בענים

שלום לך
מדבריך אני מבינה שהבת שלך מבטאת סוג מסויים של חרדה מהשינוי הקרב ובא. מעבר בית במקביל להגדלת המשפחה עשוי ליצור מתח פנימי רב אצל הילדה. זה טבעי מאוד. הייתי מציעה שלקראת השינוי תדברו עם הילדה שלכם על מה שהולך להיות: הן על הבית החדש והן על התינוק.
לגבי התינוק: אפשר לקנות ספר בנושא ואפשר לכתוב יחד עימה ספר לגבי האח החדש שהולך להיוולד. אני מציעה לכלול את כל טווח הרגשות שעשוי לעלות במקרה זה: גם אובדן "כס המלכות", קנאה, ואיבוד הבלעדיות. בנוגע לכך שהיא לא הילדה הביולוגית שלך, עלולים לעלות בה תהיות לגבי מקומה החדש בבית ואולי כדאי להבהיר לה שאתה אוהב אותה כאילו הייתה בת שלך ושזה לא יאבד כשיוולד הילד המשותף לך ולזוגתך.
לגבי ביתכם החדש ההולך ומתהווה - הייתי מציעה לקחת אותה לבית, לתת לה לבחור את החדר שיהיה שלה ולשתף אותה בשלבי הבנייה. אם המעבר כולל גם מעבר לסביבה חדשה, אפשר להראות לה את גן השעשועים הקרוב, את המתנ"ס וכו'. כמובן, אם היא עומדת לעבור ביה"ס, לקחת אותה מס' פעמים לראות את ביה"ס, וכדאי גם בשלב כלשהו להכיר לה את המורה.
באופן כללי, לתת לה תמונה בהירה ככל שניתן על מה שעומד להיות. אז, לחרדה שלה יהיה שם ופשר והיא לא תאלץ להפנים אותה ולבטא אותה בדרכים גופניות.
שיהיה המון בהצלחה.