כניסה לגן

שלום יעל
קשה לענות לשאלתך כי התשובה אינה אובייקטיבית אלא תלויית תרבות. בתרבות המערבית נהוג לשלב ילדים כבר מגיל צעיר. באופן זה לומדים הילדים התמודדות חברתית ומסגרתית מגיל קטן. ילדים שנכנסים למסגרת בגיל מאוחר מתקשים להתמודד כי אינם מורגלים בחוקים אלא ביחס אישי. לפעמים הם מתרגלים מהר אבל אם ההשתלבות היא בגיל מאוחר ממש זו כבר בעייה. כניסה למסגרת באותו גיל ממש אך בחברה בה הנורמה היא אחרת, לא הייתה מהווה כלל בעיה.
לגבי הגיל . בעיני עד גיל שנתיים זה בסדר ואולי אפילו עדיף להשאיר ילד בבית עם אמא או מטפלת יחידה. מגיל שנתיים עדיפה מסגרת קטנה עם מעט ילדים. מגיל 3 כדאי לשלב ילד בגן עם
15 ילדים לפחות ומסגרת עם חוקים ושגרה ברורה. זהו כבר גיל בו קיים צורך חברתי וצורך בגרויים רבים שאינך יכולה לספק בבית.
מה דעתך?

תודה על תשובתך המהירה. אפתח ואומר שעד הלידה עבדתי הרבה שנים במסגרות חינוכיות כמדריכה וגננת ואף ניהלתי מעון לפעוטות מעוכבי התפתחות כך שאני בהחלט מודעת לחשיבות מסגרת ובמיוחד לפיתוח תתחום החברתי והתקשורתי(עבדתי עם pdd). אני גם חושבת שבגיל שנתיים פחות או יותר כדאי להכניס ילד לאיזשהיא מסגרת. מה שאותי מדהים שאני נחשבת יוצאת דופן בזה שאני מגדלת את בתי ושעוד לא חזרתי לעבודה זה ממש מוזר לאנשים ואני מוצאת את עצמי מסבירה להם מה עומד מאחורי זה . לי קשה עם זה שאמא ממהרת לחזור לעבוד אחרי 4 חודשים ושזאת נורמה מקובלת. הן התינוק והן האם מפסידים כל כך הרבה. אנשים ממהרים להביא ילדים ואחר כך מישהו אחר מגדל אותם מגיל צעיר וזה ממשיך בכל הגילאים עם הצהרונים. ברור לי שיש הרבה פעמים אילוצים כלכליים וזה באמת לא פשוט להיות בבית בעיקר אחרי שרגילים לעבוד ולהיות מוערכים מחוץ לבית. אני ממש לא בן אדם שמרני אבל כנראה שהייתי צריכה להיוולד בתקופה אחרת. טוב אני הולכת להכין ארוחת בוקר לגוזלית... תודה ואני מקווה שכל מי שקורא את דבריי יחשוב עליהם קצת