בעיות התנהגות או סתם שמחת חיים ?

היי ,
יש לי שלושה ילדים - 7,4.5,1 ובסה"כ הם כולם נחמדים, חכמים ומאושרים.
אצל בכורתי (שהיא ילדה יפה יוצאת מגדר הרגיל ) אני מרגישה משהו קצת שונה מהרגיל ואני לא כ"כ יודעת לשיים את הבעיה .
בלימודים היא נכנסת לחרדות בעבור בעיות ממש קטנות (עיפרון לא מחודד, נקרעה המחברת, שכחה נעלי ספורט) במהלך השנה זה השתפר במקצת אך בסה"כ מדובר על בכי הסטרי , אי -יכולת הרגעות, אי הסתכלות בפרופורציה על המצב , אי יכולת למצוא פתרון לבעיות או אפילו השתמשות בפתרונות שהציעה המורה.
בנוסף אני מרגישה שגם חברתית היא לא ממש במרכז , ז"א יש לה איזה 2-3 חברות שהיא יוצרת עימם קשרים פה ושם אך ממש אין לה חברה טובה או שאינה ב"קליקה" מגובשת (כפי שהרבה חברות לכיתה נמצאות)
היא דורשת מעצמה שלמות אך כאשר אינה עומדת בזה היא מאוד מתוסכלת . אני לא בטוחה אם אני ובעלי גם דורשים זאת ממנה - אך דרישות כמו לנקות אחרי שאכלת או לשים צלחת בכיור לפעמים יכולים לפגוע בה .
היא מחפשת אשמים בכל דבר כמעט - ולפעמים ממש מחפשת להציק לילדים אחרים ולנו.
יש לציין שכל המצב קצת השתנה לקרא סוף השנה ואולי זה איזשהו תהליך של בגרות , או אולי אני צריכה לקחת אותה לטיפול בהוויוריסטי או משהו שנותן לה להתמודד עם החרדות והלחצים שהיא נתונה בהם.

תודה מראש.