חינוך ללא עונשים

שלום, בני בן 3, סה"כ ילד מאוד נוח ועדין. לעיתים, במצבים בהם אינו עושה את מה שמתבקש אני שולחת אותו לחדרו או שמאיימת שאם לא יעשה, לא אקרא לו סיפור למשל (ואם באמת הוא לא עושה, אני אכן לא מקריאה לו). במצבי קיצון אני מסוגלת לשלוח אותו לחדרו מתוך כעס שלי ולא רק כדי שהוא יירגע אך זה לא קורה הרבה. היום פגשתי מישהי שסיפרה לי כי היא לא מענישה את ילדיה. התביישתי לשאול אך אני לא מבינה כיצד ניתן לקבל שת"פ של הילד ללא האפשרות להטלת סנקציות לפעמים. האם אני עושה משהו לא נכון? אודה על תשובה, אמא מוטרדת