בני 5 וחצי ו- 3.3 שעושים דווקא

בניי בזמן האחרון עושים דווקא בכל דבר, אני אמא מאוד משקיעה שעובדת קשה, אך לאחרונה כל דבר קטן נהיה מלחמה. על כל בקשה שלי אני צריכה לחזור כמה פעמים עד שמתקבלת תגובה אם בכלל. הם יודעים מה מעצבן אותי ועושים דווקא,נוגעים תמיד במה שאסור ומבקשים כל מה שאני לא מרשה. אני מוצאת את עצמי כל הזמן כועסת, צועקת, מענישה, אחרת הם מטפסים עליי למרות שאני לא כזאת רכה וותרנית. בני בן השלוש ו-3 ח' מצד אחד מאוד עצמאי ומצד שני כל הזמן צמוד אליי ורוצה בידיים. כל דבר שהם מבקשים ואני לא מסכימה ישר הופך לויכוח, צעקות מצידם, בכי, דיבור לא יפה וכו'. אני לא מוותרת להם בדברים עקרוניים (כמו חטיף על הבוקר) וזה גורר שורה של תגובות לא יפות. הם לא מסוגלים לראות אותי שנייה אחת נחה או מדברת בטלפון, ישר באים ומתיישבים לידי, מתחילים לריב ביניהם כך שבאמת אי אפשר לנוח או לדבר, אז אני מבקשת/צועקת/מענישה ובכך נגמר הסיפור. הייתי בסדנא של מכון אדלר, בתאוריה הכל נראה יפה אך ליישם זה לא פשוט ואני לא מפחדת מעבודה קשה, אך הגעתי למסקנה שזה עניין של אופי הילדים, יש כאלה נוחים וממושמעים וישנם שלא.
אני חייבת לציין שהם מתנהגים כך רק כלפיי, עם אבא שלהם, הסבים והסבתות או בכלל אצל אחרים הם בסדר גמור.
אודה על עצה טובה לשיפור מצבי המיואש.