חשש מניתוח

שלום,

בתי בת 6.10 צפויה לעבור ניתוח חייך - עקב דיבור אפי (אינפוף) - שבניתוח זה מבצעים גם כריתת שקדים.
הילדה גדולה ובוגרת ועל-כן שותפה מלאה בהכנה לניתוח (איבחונים, בדיקות רנטגן ודם).
הבעיה היא שהילדה לא רוצה לעשות את הניתוח בטענה שהיא פוחדת ולא מפרטת ממה, ושהיא לא חושבת שהיא צריכה לעבור את הניתוח ומה-גם שלא מפריע לה צליל הדיבור שלה, שבלי קשר הוא מאד עדין ו"מצייץ".
מה עלינו לעשות/להגיד כדי שהיא תלך לניתוח בהסכמה ולא בתחושת אנטי, כי בסופו של דבר את הניתוח "חובה" לעשות מתוך דאגה לעתיד הילדה (לא בריאותי אלא חברתי-דימוי עצמי).
אני חושבת שאם אני הציע לה ליווי עד שירדימו אותה יתכן והיא יותר תשתכנע. האם נכון/מקובל להציע?
מועד הניתוח קרב (שבועיים), מה לעשות שלילדה יהיה קל וטוב יותר?

אמא דואגת.