הסתגלות / חינוך

שלום רב,



אני גרושה כמה חודשים (לאחר פרידה של כמה שנים) ויש לנו ילדה מדהימה בת חמש וחצי. גם אני וגם גרוש שלי נמצאים בתוך מערכות יחסים חדשות.
חבר שלי עבר לפני שבוע להתגורר איתנו בדירה וחודש הבא (אני מוסרת את הדירה מאחר ומכרנו אותה) אנו נעבור לשכור דירה יחדיו.

יש לנו קצת חילוקי דיעות בנוגע לעניין החינוך של בתי.... היא ילדה כמובן כמובן מדהימה וטובה וכו'.... רק שהיא גדלה איתי רוב הזמן לבד (ישנה איתי במיטה כמה שנים טובות - עד לפני שבוע) היא מפונקת מאוד ומאוד דעתנית היא בקיצור מסובבת אותי על האצבע הקטנה שלה , היא הרבה פעמים מדברת בחוצפה, היא לא אוהבת לקבל לא... היא מאוד פגיעה.

לחבר שלי ולבתי יש קשר מאוד טוב, היא מאוד אוהבת אותו משחקת איתו, נכנסת לשיחות נפש איתו בקיצור היא מאוד שמחה שהוא גר איתנו.

למרות כל זה, היא עוברת איזו תקופה מאוד קשה מבחינת גבר שגר איתנו פתאום (היא לא רגילה לעוד אדם בבית חוץ מאשר אני והיא כבר שנים) היא עברה לישון במיטה שלה ומאוד קשה לה (והאמת גם לי :) היא עולה לכיתה א' ... אני מאוד רכה איתה ולא תמיד הייתי מעמידה אותה במקום על דברים מסויימים, חבר שלי מעיר לה על דברים והיא לפעמים מקבלת ולפעמים נפגעת ובוכה, אתמול היא בכתה שאני תמיד בצד שלו וכו'.... ואז התחיל ויכוח ביני ובין חבר שלי על הנושא לאחר שהיא נרדמה כמובן.... שאנחנו לא חושבים ממש אותו הדבר בנושא החינוך שלה הוא טוען שאני מוותרת לה כל הזמן ושאני כמו בובה על חוטים שלה... (אני מודעת לזה שהיא צריכה קצת יותר משמעמת אין לי ספק בזה) רק שאני טוענת שהזמן הזה זה לא זמן לחינוך אלא לתת לה להסתגל והוא טוען שצריך לשלב הכל יחד ושזה רק יעצב אותה ויחזק אותה..

אני מרחמת עליה מאוד כואב לי שהיא עוברת כלכלך הרבה דברים גם מהצד שלי וגם מהצד של אבא שלה שגר עם חברה שלו גם ולא יודעת איך להתייחס לכל זה מבחינת חינוך וגם חבר שלי נמצא במצב שלא בטוח מה להעיר ומה לא כי אני לא נותנת לו יותר מדי. יש לה פתאום התקפי חרדה כאלה שהיא מרגישה שהיא הולכת להקיא זה כבר כמה ימים טובים כך.....

אנא אשמח לקבל עזרה

תודה רבה
יפעת