ילד בן שבע מילל (קצת פחות) ועולה לכ

שלום שרון,
המלצת לי לטפל בחששותיו של בני לקראת כיתה א' בדרכים יותר אדפטיביות. הייתי שמחה לקבל ממך כמה דוגמאות קונקרטיות... אני מקשיבה לפחדים שלו ואומרת לו שסביר להניח שרוב הילדים מרגישים כמוהו וששינויים לא קלים לנו גם כמבוגרים, מדברת על הפחד מהלא ידוע והלא מוכר.... מה עוד? כשאני שואלת אותו למה הוא לא רוצה ללכת לבית ספר (משפט שהוא חוזר עליו די הרבה לאחרונה), הוא לא מפרט ורק מילל...אני יודעת שיש לו פחד מכשלון במשימות/משחקים... מצד שני אני מרגישה אצלו סקרנות מאוד חזקה לגבי קריאה/כתיבה למרות שהיא לא באה לידי מימוש עקב הסיבה המצויינת לעיל... אני לא לוחצת עליו ולא מכינה איתו חוברות בחופש (האם נכון?), כי לא רציתי להפעיל עליו לחץ וחשבתי לתת לו להנות מהחופש הגדול עדיין כילד גן... האם נכון? יחד עם זאת אני מסבירה לו שבמסגרת בית הספר יוטלו עליו מטלות שיהיה עליו לבצע גם אם לא ירצה... (היום למשל התעקשתי איתו על כך שהוא חייב לסיים חוג שחייה שהתחיל למרות ש"לא בא לו" והסברתי לו את עניין לקיחת האחריות)... אני מאריכה בדברים ובדוגמאות כשבעצם אני רוצה לשאול עד היכן מותר לי ללחוץ אותו? עד כמה לדרוש? בהתחשב ברגישות המאוד גדולה שלו ובחששותיו...
שוב תודה.