פחדים מוזרים

שלום,
בני בן 8, ילד בכור, עולה לכיתה ג', נבון, מוצלח וחברותי מאוד.אנחנו גרים בישוב קהילתי ולאחרונה שוחחתי איתו על כך שכנראה בשנה הבאה לא ילך לצהרון לאחר שעות הלימודים ויגיע הביתה ברגל פעמיים בשבוע (אני מורה ומגיעה הביתה בשעות הצהריים). על מנת לבדוק את בשלותו לעניין ומידת העצמאות שלו, שלחתי אותו לפני כחודש וחצי בערך להסתפר לבד. הספר נמצא כ-8 דקות הליכה ברגל מהבית שלנו (בהליכה על המדרכה). הוא נלחץ מאוד והתקשר אליי מהדרך שאבוא לקראתו וכך עשיתי. מאז חלה רגרסיה...הוא לא מוכן כמעט להשאר לבד, אפילו לכמה דקות שאני אוספת את אחותו מהגן ולאחרונה אף אינו מוכן ללכת לחברים הביתה ומתעקש שרק יבואו אליו. יצא לו להיות כמה פעמים אצל חברים כשההורים לא היו בבית וייתכן שהוא נלחץ מזה, אבל עכשיו הוא לא מוכן ללכת גם כשההורים נוכחים. קשה לו להסביר את ההתנהגות שלו. הוא אומר שלא קרה שום דבר מיוחד, שקשה לו להיות רחוק ממני ושהוא לא מסוגל, אבל לא יודע למה...יש לציין כי לאחרונה גם מדבר המון על פחדים מהמוות, זה נושא שמאוד מטריד אותו. לפני כשבוע נסעתי לסופ"ש לחו"ל עם חברות (הוא נשאר בבית עם אביו ואחיותיו) והיה לו מאוד קשה עם הנסיעה שלי, הוא בכה ערב קודם ופחד שיקרה משהו למטוס ושאני לא אחזור...כמובן שהרגעתי אותו וגם שוחחתי איתו בטלפון מחו"ל והוא נרגע, אבל הנושא והפחדים עדיין עולים. אני יודעת שפחד ממוות די אופייני לגיל הזה וזה פחות מטריד אותי, אבל פחד ללכת לחברים הביתה, נראה לי מאוד בעייתי ומטריד את מנוחתי. איך לדעתך עליי לנהוג בעניין? האם הוא צריך טיפול פסיכולוגי?

תודה מראש.