התנהלות חברתית

בתי בת 7.5 עולה לכיתה ג.

היא ילדה ידידותית טובת לב, אוהבת לעזור ואין בה טיפה אחת של רוע.

ההתנהלות החברתית שלה מאז גן-חובה שונה משל חבריה למסגרת. היא מאוד ידידותית, מתקשרת בקלות עם כל אחד אבל היא לא אוהבת כלל עיסוקים של בנות (ריקוד, בובות אוסף מדבקות וכו) וכמובן שלא מעניינים אותה כל התאספויות הקצקס. לאורך השנים בילתה בעיקר עם בנים.

אני רואה מספר בעיות בהתנהלות החברתית:
הקשרים שלה הם לא קבועים ואינטנסיבים. אין לה חבר או שניים טובים אלא היא נפגשת הרבה עם כולם...במהלך שנת הלימודים נפגשה בין פעם לשלוש פעמים בשבוע עם חברים אחה"צ. אך כעת בחופש הגדול כשכל אחד נמצא במסגרת קיטנה אחרת, אין היא מוצאת עם מי להיפגש.
היא בגיל בו הבנים כבר לא כל כך ממהרים לשתף בנות במשחקים שלהם והיא מביעה רצון להתחבר יותר לבנות אבל באמת אין לה הרבה משותף עמם. אני יודעת משיחות עם המחנכת שהיא לא ילדה דחויה ושהיא יודעת לעמוד על שלה ולהביע דעה וחבריה לכיתה מכבדים אותה על כך אך מצד שני היא נראית לי אבודה חברתית.

דוגמא למערכת יחסים עם חברים: אתמול התקשר אליה חבר מהכיתה ורצה להיפגש אך היא לא היתה בבית. יותר מאוחר הלכה לגן משחקים, פגשה את אותו חבר עם עוד ילדה מהכיתה. אפילו שלום הם לא אמרו לה ולא הסכימו לשתף אותה במשחק שלהם.

כשדיברתי עם מורה בבי"ס אמרה לי שמנקודת מבטה בתי נמצאת בד"כ במקום בו היא נמצאת מתןך בחירה, אני חושבת שזה נכון אבל לא מדויק. יש לה לדעתי קושי ביצירת חברויות עמוקות ובעלות משמעות ואני בהחלט מבינה את הקושי שלה להתחבר לבנות עמם אין לה דבר במשותף...
חשוב לי להדגיש שהיא מתחברת מאוד בקלות עם כל אחד אך מצד שני מאוד צריכה את החופש שלה. אני רואה כמה היא זקוקה לבילוי משותף עם חברים ולבי נחמץ כאשר אני מזהה שהיא מעט מבודדת. איך באפשרותי לעזור לה? איך אני יכולה לתרום לקשירת קשרים יותר יציבים ובעלי משמעות עם ילדים אחרים?