מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילד שמסכן את עצמו בשביל תשומת לבמיצי25/07/2009
שלום רב,
בני כמעט בן 6.5 ועולה בשנה הבאה לכיתה א. מבחינה לימודית אין לו שום בעיה - כבר קורא, כותב, יודע קצת חשבון וכו'. ריגשית עדיין ילדותי, דבוק לסינר, לא ממש עצמאי. עלי לציין שבשנים האחרונות היינו בהמון מעקבים של המכון להתפתחות הילד והוא טופל הן ע"י קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, חשדו שהוא PDD וכו'. בשנה וחצי האחרונות היה שיפור מדהים בכל התחומים בעיקר לדעתי בגלל עבודה ריגשית חזקה מאוד שעשינו ו"עטיפה" שקיבל מכל הסביבה וגם מהגן שלווה צמוד ע"י תראפיסתית. כיום אין לו שום בעייה בדיבור, שפה, ושיפור מדהים במוטוריקה. נכון שהוא עדיין לא הילד הכי חברותי בעולם אבל הוא הולך לחברים, מזמין, וכו'.
הבעייה הכי משמעותית כיום היא כל מה שקשור לשינויים. שינויים "משגעים" אותו. הוא יודע שהגן עומד להסתיים, שהוא הולך לביה"ס ושרוב הילדים בגן לא הולכים לבית ספר שהוא יהיה בו. כמו כן הגן מתנהל כעת יותר כמו קייטנה וסדר היום הקפדני שהיה בו כל השנה לא כ"כ נשמר. בשבועיים האחרונים ההתנהגות שלו השתגעה (עלי לציין שבעיקר בגן בבית כמעט ולא). הוא מציק לילדים, לא שומע לגננות והכי גרוע עושה מעשים מסוכנים (מטפס לגבהים - יש המון עצים בחצר הגן והוא עולה ממש גבוה תוך ידיעה ברורה שיקבל כך את תשומת הלב של כל אנשי הצוות - לא מסכים לרדת וכו'.). אתמול כבר היה מקרה שקראו לנו לבוא להוריד אותו ושהם לא מוכנים לקחת אחריות על המצב הזה. עכשיו בכלל הוא יודע שאם יטפס נבוא לקחת אותו...... - ממש כיף לו. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המצב הזה ורציתי לשמוע עיצה. יש לציין שדיברתי איתו על זה ואפילו הקראתי סיפור על ילד שמשתולל ונפצע אך ללא הועיל.
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מעבר מסגרת
זהורית אסולין שמחון26/07/2009משאלתך אני מבינה שהליווי של התראפיסטית נפסק, אם לאו כדאי להתייעץ איתה כיוון שהיא מכירה טוב יותר את הילד ממני. שנית כדאי לשתף את הגן בהבנתך על קשייו הרגשיים סביב שינויים ומעברים ולחשוב יחד כיצד הגן יכול ללוות אותו בפרידה שמבהילה אותו אולי ועל כן הוא מגיב כך. יכול להיות שאם הצוות ירבה בתשומת לב אליו לאו דווקא סביב ארועי חרום, אלא דווקא סביב הישגים שלו, כישורים שלו, או שיתופו ומתן אחריות , ההתנהגויות המסכנות יפחתו. כמו כן כדאי להכין איתו אלבום משותף של הגן או כל דבר אחר שימחיש ויעזור לו לעבד את תהליך הפרידה באופן מרוכך יותר.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
