מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פעוט שמתנהג כמו קורבןלאה26/07/2009
שלום
בני בן שנתיים. ילד עדין באופיו וחברותי עד מאוד. תמיד פונה לילדים בחיבוק, עם המון אהבה וחיוך ומנסה ליצור עמם קשר. הוא קטן מימדים ומשקל עד מאוד (לא באחוזון 3). אני רואה שילדים מרביצים לו (סביב גילו) הוא עומד במקום בהלם (אפילו לא בוכה) ולא מגיב. קל מאוד לדחוף אותו בשל משקלו הנמוך. אם לוקחים לו צעצוע - הוא כן בוכה אצל ההורים ולא מנסה לקחת בחזרה את אשר לקחו לו וגם כשאנו מנחים אותו שיקח מה ששלו, הוא חסר ביטחון, מפסיק לבכות, עומד ומסתכל על החפץ אצל הילד האחר ולא מסוגל לקחת. עד כה לא ראיתי איזה בעיה רצינית, אבל אתמול ילדה בת גילו דחפה אותו בבריכה של הפעוטות והוא לא הגיב. אחרי שנפל על הטוסיק , היא תפסה אותו בראש והכניסה אותו מתחת למיים - ממש הטביעה אותו גם אם לא התכוונה. בני לא בכה, לא צעק והכי גרוע לא התגונן כלל לצורך הישרדות. הוא כאילו היה בהלם. בעלי הלך לטפל בו ואני צווחתי עם הילדה שתתרחק ממנו. שאלתי, האם זו התנהגות תקינה לגילו, האם לא היה צריך להתגונן (אני כבר לא מדברת על להחזיר בחזרה), אלא להציל את עצמו? למה הוא עומד בהלם, פסיבי כמו קורבן ולא מגן על עצמו? האם האישיות שלו כך התעצבה ומה יהיה בגיל קצת יותר מבוגר או אפילו עכשיו כשלא נהיה לידו ונוכל להציל אותו במצב מסכן חיים?
אחרי המקרה הזה חזרנו הביתה מאוד מודאגים ואנו מרגישים שצריך לפעול ולעשות משהו כדי לחשל אותו, השאלה מה?
תודה מראש
לאה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חוסר אונים
זהורית אסולין שמחון26/07/2009אכן זהו מחזה שלנו כהורים קשה לראות כיוון שאנו רוצים להאמין שילדינו יוכל להגן גם כשלא נהיה בקרבתם. ילדך צעיר והוא רק בתהליכים של גיבוש זהות והרבה מהכלים שמסייעים לו להתגונן עדיין לא נמצאים בידו כמו למשל שפה. לכן אתם המגנים שלו וכן המודל שיעזור לו לפתח זאת. בסיטואציות כאלו חשוב שתגיבו באופן שאינו מתלהם ואלים אך מדגיש באסרטיביות את זכותו הבסיסית לשמור על גופו, על רכושו ועל זכויותיו. כך ניתן לומר משהו לילד שחוטף לו צעצוע "לא חוטפים" ולהחזיר לבנך את הצעצוע. לאט לאט בנך יפנים דרככם זכות זו.אפשר ללמד אותו משפטים והיגדים שיהוו עבורו תבניות פעולה במצבים מעין אלו
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך
לאה27/07/2009הי
תודה על התשובה
האם את יכולה לצייד אותי במספר היגדים ומשפטים שאוכל להשתמש בהם
תודה
לאה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההיגדים
זהורית אסולין שמחון27/07/2009קשה לי לכתוב אמירות מסויימות כיוון שזה תלוי ברפרטואר המילים של הילד ובסגנון הדיבור בבית. אך העיקרון שצריך להנחות הוא אמירות ששומרות על גופו , רכושו וזכויותיו- "זה לא נעים לי שאת החוטף לי" אתה חטפת לי את המשחק ואני משקח בו עכשיו. "עכשיו תורי". "אתה פוגע בי " כמו כן להזכיר לו שוב ושוב את יכולתו להעזר במבוגרים במצבים אלו ולפנות אליהם כשהוא חש שנעשה לו עוול.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
