התקף זעם

אתי שלום,
התקפי זעם הם תופעה מאוד שכיחה ונורמטיבית שמתרחשת בסביבות גיל שנתיים - כאשר לילדים חשוב הרבה יותר מבעבר לקבוע כיצד דברים יתנהלו בסביבתם, והם מאוד כועסים כשהם מגלים שהם בעצם קטנים ולא יכולים לשלוט בסביבה באופן מוחלט.
הרבה פעמים הורים מגלים בניסוי וטעיה מה הדרך הטובה ביותר להרגיע את הפעוט הספציפי שלהם. התגובה המתאימה צריכה לכלול גם הרגעה של הילד (באופן פיסי ובמלים) תוך הצבת גבולות ואי מתן אפשרות לפגוע בעצמו או בזולת. כשילדך בהתקף זעם, רצוי שתתכופפי לגובה שלו, תחבקי אותו חיבוק אמיץ ותסבירי לו בקצרה ובאופן שמותאם לגילו מדוע בקשתו לא נענתה. במידה והוא לא נרגע תוך זמן סביר, כדאי לשלוח אותו להירגע מספר דקות בחדרו או במקום אחר בבית, ולהסביר לו שכאשר יירגע ויחדל לבכות ולצעוק, הוא יוכל לחזור לפעילות הקודמת. חשוב לא להתנצל בפני הילד, וגם לא להאריך בהסברים שקשה לו להבין. קחי בחשבון, שההפנמה של היכולת להרגיע את עצמנו, היא תהליך ארוך, וגם לנו המבוגרים יש מצבים בהם אנחנו מחזיקים את עצמנו מאוד חזק לא לנהוג כילדים רכים בשנים (תחשבי למשל על סיטואציות בכביש).
בהצלחה,
שירי