בת שנה ו 9 חודשים

לילך שלום,
ילדים בגיל של בתך נמצאים בקונפליקט התפתחותי עצום, שאנסה לתאר אותו בקצרה בדרך הבאה: מצד אחד הם מגלים את העולם, מסוגלים ללכת ולרוץ, ולהביע את רצונותיהם במלים. בנוסף, גם יותר ברור להם מבעבר מה הם רוצים, והם מעוניינים להשיג זאת. מצד שני, הילדים מודעים יותר גם למגבלותיהם, ולעובדה שהם בסהכ ילדים די קטנים, והעולם מנוהל על-ידי המבוגרים. התגובה של ילדים בסביבות גיל שנתיים להבנה המכאיבה הזו, היא נסיונות שליטה/שתלטנות, והתקפי זעם כשרצונם אינו נענה. זהו כאמור שלב התפתחותי טבעי שכל הילדים עוברים. גם כמבוגרים אנחנו מגלים שרידים של הקונפליקט הזה, כשאנחנו מתוסכלים מול דמויות סמכות/מוסדות שאינם נענים לבקשותינו.
לעניין בתך, התגובה ההורית המתאימה צריכה להיות גמישה, ומותאמת לבקשותיה ודרישותיה של הילדה. אפשר לומר לה משהו בסגנון של אמא ואבא אוהבים ולכן הם מתנשקים, ולעבור הלאה, אפשר לצחוק לפעמים איתה ולמשל לנשק אותה שניכם, אולם חשוב להציב גבולות להתנהגויות תוקפניות כלפיכם. התסכול של בתך מובן, אולם חלק מההתפתחות הוא ללמוד לקבל גם את המגבלות שלנו בסיטואציות מסוימות. במקביל, כדאי גם שאת ובן זוגך תבדקו בינכם לבין עצמכם באיזו מידה בתכם נהנית ממספיק זמן בלעדי איתו וכמה הוא מעורב בחייה.
בהצלחה
שירי