אגורופוביה

שלום
אני נשוי בן 49 + ילד בן 12 ,סובל מאגורופוביה מעל 10 שנים עם התקפי פאניקה מעל 20 שנה!
יש כמובן בעיות של התנהלות רגילה בבית סביב הבעיה שלי כולל תלות באישתי שלא יכולה לעשות כל מיני דברים ,כמובן קשור למרחק שאוכל לקרוא לה במקרה של התקף פאניקה !
לפני שנתיים סיפרתי לבני על הבעייה ,מה שעזר להפיג את הסוד סביב הסיפור,
מה שאני מתקשה בו זה שבני יהיה ליידי בזמן התקף ,אני דואג שהוא לא יראה אותי במצב הזה,
אתמול חטפתי פאניקה חזקה מאוד אישתי גם הייתה בבית והתקשרתי לחבר של בני שגר בביניין ואמרתי לבני שיילך אליו
בני לא הבין למה ,ועצם זה ששלחתי אותו הדליקה לו נורה מה קרה לאבא ???
אישתי אמרה לי שאפילו היא לא שמה לב שמשהו קורה לי (אצלי הייתה קטסטרופה) !!!
פעם הייתי איתו לבד בבית והייתי בלחץ ,שיתפתי אותו רק בזה שאני לא מרגיש מי יודע מה אבל לא קורה לי כלום ושלא ידאג כי זה עובר ולא קורה לי כלום .
אני משתדל לא להיות איתו לבד
העיניין מה נכון ,לשלוח אותו כדי שלא יראה וידאג ???
או , כיצד לנהוג עם הילד בזמן שיש לי התקף???
תודה מראש