כסיסת ציפרניים

כסיסת ציפורניים יכולה להיות ביטוי נורמלי לחרדה שנוצרה בעקבות נסיעתכם(זה לא אומר שלא טוב שטסתם). נשאלת השאלה האם הילד נמצא עדיין באיזה סוג של חרדה ולכן ממשיך(ואז צריך להבין את הבעיה ולחשוב איך פותרים אותה) או לחילופין שהדבר פשוט הפך להרגל.
במידה ומתנהג, ישן ומשחק נורמלי כנראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה. במידה וכך נסי להעלות את רמת המוטיבציה שלו להפסיק את ההרגל . ניתן בהחלט לתת פרס קטן על כל חצי יום שהצליח לא לכסוס ציפורניים, פרס בינוני אחרי 3 ימים ופרס ממש גדול (כמו לנסוע עם אמא למקום שאוהב למשל) לאחר שמפסיק עם זה לגמרי. חזקי אותו על הצלחות.

אשמח להתעדכן
ליאת גרוס

תודה על תשובתך בקשר לכסיסת ציפרניים.אנו הורים ל4 ילדים כאשר בננו הצעיר בן 4.5 בכל פעם שאנו יוצאים לסוף שבוע בלעדיו או לחול מגיב דיי קשה במקום שנמצא. אני עושה לו הכנה מדברת מסבירה הוא מבין מקבל את הסבריי בצורה מאד בוגרת .לדוגמא לפני שבועיים נסענו לחול לשבוע עם הגדוליםוהסברתי לו שישאר אצל מש מוכרת וילדים שמכיר (עם אחותי וילדיה)בבקר לקח תיק בעצמו וארז חלק מהפריטים ונראה בוגר ביותר.נישק אותי רבות במהלך היום ונפרד ממני ללא בכי בכלל. אך כשאני מדברת איתו מחול אני נתקלת בהתנגדות ואחותי סיפרה שבהתחלה התנהג אליה באלימות מסוימת. כשחזרנו החל לדבר כמו תינוק. מה עושים?באיזה גיל מומלץ לעזוב ילד לפני נסיעה?ומה לעשות שזה יעבור בשלום?

שוב שלום לך
ילדים שונים מגיבים אחרת על נסיעת הורים. אי אפשר לדבר על גיל מתאים. לדעתי אם מדובר על ילד שאינו יונק, אשר נשאר עם אנשים אותם מכיר ומטפלים בו היטב, ולא מדובר על נסיעה של יותר מ4-5 ימים, זה בסדר.
במקרה של הבן שלך, ייתכן שהדבר קשור להיותו הצעיר והמפונק בבית. ממש סתם ניחוש אולי מווטעה לחלוטין.האם הוא תלותי גם בשגרה ביחס לאחיו הגדולים ולחבריו. אם כן, הייתי מתמודדת עם זה וכך, באופן עקיף גם מכינה אותו לנסיעה הבאה. חשוב לבחון מה קורה איצתו בלי קשר להעדרויות שלכם.
בגדול נשמע לי שאתם עושים הכל נכון. אולי כדאי לשקול לא לשוחח עימו בטלפון כשאתם בחול. זה מציף אותו שוב ושוב. יחד עם זאת, אם באמת סובל, ניתן לשקול, במקרה שלו, להמעיט בנסיעות ולחכות עוד שנה-שנתיים.

בהצלחה