אסרטיביות

ק. שלום,
לא ברור לי של מי המצוקה שאת מבטאת - האם בתך סובלת מכך שהיא אינה מובילה את העניינים בהתרחשויות הקבוצתיות, או שאת מוטרדת מכך שהיא "תיעלם" כדברייך. כדאי שתחשבי קצת על כך, ותשאלי אנשים אחרים בסביבתך איך הם מתרשמים מהילדה - ייתכן שמבוגרים אחרים שפחות מוטרדים מהקונפליקט בין דוחף/נדחף, רואים אותה אחרת ולפיכך חשובה התרשמותם (הגננת למשל).
את יוצרת פיצול בין דוחף לנדחף, ובדרך גם את אומרת שאת "דוחפת" אותה מדי פעם. אפשר להסתכל על כך אחרת - יש כל מיני מצבים בחיים, לפעמים אנחנו מובילים, לפעמים מובלים על-ידי אחרים; כולנו לפעמים ראש לשועלים ולעתים זנב לאריות. תוכלי לחזק את האסרטיביות של בתך בהתנהלות שלה מולך - לקבל את דבריה והביקורת שלה במידה ומוצדקת, לשאול את דעתה בנושאים שונים ולאפשר לה לקבל החלטות מסוימות. התנהגויות אלו עשויות לחזק בתוכה תחושה שיש לה ערך ושהיא יכולה להשפיע על סביבתה באופן שבו היא חפצה, וייתכן והיא תכליל את התובנה הזו ליחסים אחרים שלה.
בהצלחה,
שירי

היי שירי תודה על תשובתך - נראה לי כי לא הסברתי את עצמי נכון אינני מחפשת את המנהיגה החברתית בילדתי אך כן הייתי רוצה למענה שתביע את עצמה ואת רצונותיה ולא תקבלכל גחמה של ילד אחר - לדוגמא - בחברת חברתה הטובה היא תמיד עושה מה שהחברה רוצה לעשות באותו רגע ומיד מוותרת על רצונותיה וברגע שהחברה פתאום לא רוצה להיות "חברה שלה יותר" היא מיד נעלבת ובוכה וברגע הראשון בו החברה רוצה שוב להייות חברה שלה היא מייד מתחברת שוב -
עוד דוגמא היא שאם ילד מרביץ לה היא פשוט מסתגרת ובוכה - אם מישהו לוקח לה משהו היא פשוט בוכה וזהו-אם אני איתה היא פונה אליי כדי שאני יחזיר לה את זה.
מפריע לי שזה כואב לה והיא כאילו מנועה או עצורה מלהגיב. דרך אגב דודתי שהיא מורה אמרה לי שילדים כמוה פשוט נעלמים בכיתה ולכן פניתי אלייך בתקווה להכוונה כיצד להתנהג איתה בתור אימה?תודה

ק' שלום,
הדרך הטובה ביותר לדעתי בה תוכלי לעזור לבתך, היא לכבד את העצמיות שלה, הדיעות שלה וההעדפות שלה. אם את תעזרי לה להבין מה היא מרגישה, תכבדי את הכעס שלה כשהוא מופיע, ותסייעי לה לפתח דרכי תגובה טובות ויעילות בבית, היא תוכל להכליל זאת למערכות היחסים הנוספות שלה.
בנוסף, את יכולה להעיר לה בעדינות על התנהלותה עם החברה, באופן תומך ולא מבקר. כמו כן כדאי לעזור לה להתחבר עם ילדות עם אופי אחר ואולי תהיה שם אינטראקציה אחרת. לבסוף, חשוב לי לציין שההתפתחות היא דינמית, ויש ילדים שלוקח להם זמן ללמוד לעמוד על שלהם. כלל לא בטוח שבתך תיעלם בכיתה, לאורך כל שנות הלימודים. ככל שהיא תחוש יותר שגם לה יש שליטה בחלק מהקשרים שלה, כך יהיה לה יותר קל להיות אסרטיבית במקומות אחרים.
שירי