שינה אצל סבתא

שלום,
זה הולך להיות ארוך - אך חשוב לי מאוד.
בני בן שלוש וחצי. הוא ילד מקסים ובוגר מאוד.
היחסים בינו לבין אמא שלי מצויינים. הוא אוהב אותה מאוד, היא משקיעה בו המון ויש ממש תחושת כבוד ואהבה הדדיים. הוא מרגיש נוח מאוד אצלה בבית ונהנה שם מכל רגע.
לעיתים, אנחנו צריכים עזרה בלילה, והוא ישן שם. עד הלילה הוא מאוד רוצה ומתכנן את הלינה אצלה ומאוד מתלהב מהרעיון. ברגע שהוא מניח את הראש ומבין שעכשיו באמת הולכים לישון - הוא מתחיל במסכת ארוכה של נדנודים ובכי ומתלונן שרוצה הביתה, רוצה את אבא, רוצה את אמא, כואב לו פה, כואב לו שם, קר לו, חם לו וכו' וכו'. לוקח לו שם בערך שעתיים להרדם, ואחר כך מתעורר בבכי 2-3 פעמים.
קצת רקע -
עד גיל שנתיים הוא לא ישן טוב בלילה. היו לו קשיים להרדם והיה מתעורר 4-8 פעמים בלילה, זאת מכיוון שאנחנו ההורים טעינו כמעט בכל טעות אפשרית, לא עשינו שגרת לילה, הרדמנו אותו בנדנוד או על הידיים או בנסיעה. בגיל שנתיים "ירד לנו האסימון" והתחלנו לתקן את הטעויות ולתת שיגרה ולתת לו להרדם בעצמו ללא עזרים. השיטה עבדה ותוך חודש ישן לילה שלם.
מאז ועד היום בבית כמעט ואין בעיות. הולך לישון אחרי קריאת 2 ספרים קצרים, נשיקה, לילה טוב, וזהו. ומתעורר בבוקר.
הנחתי את אמא שלי איך להרדים אותו באותה דרך, אך אני מרגישה שהוא פשוט צריך את הסביבה שלו ואת המיטה והבית שלו וההרגלים שלו, ולכן עושה בעיות בהרדמות ומתעורר בלילה.
העניין הוא שבבית אני יודעת "לתקן" ולפתור בעיות כאלה, על ידי שימוש בשיגרה ובחיזוקים חיוביים (כמו טבלה עם מדבקות) אבל אצלה, בגלל שזה לא קבוע (לינה אצלה פעם בחודש או חודשיים בערך) אני מרגישה שאין לי או לה את הכלים לפתור את הבעיה.
למרות שהלינה אצל סבתא היא לא עניין קבוע, חשוב לי לפתור את שורש הבעיה. השאלה שלי היא איך אני יכולה להרגיל אותו להרדם אצלה ללא בעיות, כמו שהוא עושה בבית, כשלא מדובר על בעייה יומיומית שאפשר לפתור על ידי שגרה וחיזוקים חיוביים. הדבר היחיד שחשבתי עליו זה להציע חיזוק חיובי לבוקר אם ירדם וישן כמו שצריך, אבל אני מרגישה שהבוקר "רחוק" לו מידי, ולא מהווה חיזוק מספיק מיידי ולכן הוא לא אפקטיבי (ניסינו את זה).
אודה מאוד על רעיון יצירתי איך לפתור את הבעיה.
תודה מראש.