מצוקה גדולה

שלום, התגרשתי לפני כמה שנים והתחתנתי שובואף נולד לנו ילד מקסים. הבת שלי מנישואי הקודמים בת 11 וחצי. אביה התחתן גם הוא שוב,יש לו ילדה בת 3 ותינוקת בדרך.אשתו לא ממש נחמדה לביתי.היא לא חמה, לא מדברת איתה כמעט, עושה לה פרצופים או מתעלמת ממנה, אגב זה בשיתוף עם אמא שלה(חמותו של גרושי שגרה איתם).אם אני מעירה לגרושי על כל מיני בעיות שביתי משתפת אותי אז הוא לא מטפל בכך והםסוגרים איתה חשבונות כשהיא אלהם.אשתו של גרושי אומרת בכל הזדמנות שזה לא בית שלה ושהיא לא יכולה לבקש או להחליט דברים שם.הילדה הקטנה שהיא בת 3 אומרת לה גם שתלך מכאן לאמא שלה ושזה לא בית שלה ואשתו פשוט עומדת וצוחקת ומתמוגגת יחד עם אמא שלה מ"הפנינים" שמוציאה הקטנה מהפה. היום בערב ניסתה ביתי לדבר בטלפון עם אביה ולהסביר לו שלא נעים לה שם אצלו ועוד דברים שכואבים לה אך הוא רק צרח עליה, לא נתן לה להוציא מילה וסיכם שאין לו מה להקשיב ושתעשה מה שהיא רוצה. ביתי לא רוצה ללכת אליו.
אני כואבת את כאבה והמומה איך אנשים מסוגלים להתנהג כך,עליו אני לא מתפלאה, חי איתו היו קשים אבל היא אמא לילדה ועוד אחת בדרך, איך היא יכולה להתאכזר לילדה. גם לבעלי יש ילד מנישואיו הקודמים וכשהוא אצלנו הוא מרגיש בבית ושיש לו עוד אמא שדואגת לו. הוא מרגיש בבית.
אין הפליות, אין עניינים ויש לו כל מה שהוא זקוק לו כאילו זה הבית הקבוע שלו.
הילדה בוכה וכואבת. שבוע שעבר כשהייתה אצלו היא ראתה איתו את התוכנית על הילדים שנרצחו ע"י הוריהם (הודיה פימשטיין, נועה, ועוד כאלו לצערנו שהיו).מיד לאחר התוכנית היא התקשרה בוכה ורצתה לחזור. כשחזרה היא אמרה שהיא ביקשה כוס מים אצל אבא שלה אך פחדה לשתות כי חשבה שהם עלולים לשים לה רעל במים ומיד ביקשה ממנו שיחזיר אותה. היא עצובה ואני פוחדת מתראומות וצלקות שישארו לה. עם אבא שלה אין מה לדבר זה לא טיפוס שיקשיב.הוא רק צורח ומנתק אם אני מנסה לדבר אל ליבו. מה עושים? האם לקחת את הילדה לשיחות אצל פסיכולוגית ילדים? האם לפנות לרווחה? האם בגלל שהיא לא רוצה ללכת אליו יותר יש לו זכות להפסיק את דמי המזונות שהוא משלם עבורה? מה החוק אומר? אנא עזרתכן, אני ממש לו יודעת מה הכי נכון לעשות.
תודה מראש