ילדה בת 5- רגישה מידי

אבקש להוסיף כי ביתי מאוד פתוחה ומדברת על הכל ,
היא לא סגורה בכלל , ויודעת יפה מאוד לבטא את רגשותיה ומחשבותיה- מדברת המון .

אני נורא מודאגת,
זהו היום השני לגן והיא עדיין בוכה גם בגן וגם בבית , היא כל הזמן חושבת על החברה שעברה לגן אחר ולא רוצה להתנתק מהעבר ולהכיר חברות חדשות , היא אומרת שהיא לא מצליחה להתגבר על הבכי , היא נורא מתגעגעת , אני אישית לא יכולה להפגיש בניהם משום שהחברה עברה לגור בחו"ל .

האם נורמאלי שהילדה מתנהגת בבכי קורע לב כל היום כאילו ממש מישהו מת???
אני לא כועסת עליה וכל הזמן מרגיעה אותה ומעודדת אותה שיהיו חברות חדשות , אבל היא עדיין בתקווה וברצון עז להיות עם החברה המדוברת.
אני ממש אובדת עיצות , ליבי נשבר מלראות אותה בוכה כל היום , זהו בכי אמיתי מהלב שהיא לא מצליחה להתגבר עליו לפי דבריה .
מה עושים , אני מודאגת וחוששת נורא , היא גם חסרת תיאבון לחלוטין בשל הנושא .

זהו היום הרביעי לגן והיא עדיין בוכה ועצובה , היא מתנהגת ממש כמו בחורה בת 20 לאחר אהבה נכזבת - אפילו הגננת אמרה כך והתפלאה על התגובות הלא מתאימות לגיל ביתי ,

שלום לך שוב מירי
אני חושבת שילדתך מתנהגת באופן מאוד טבעי ואני מאמינה שייקח קצת זמן, אבל זה יעבור.

שלום מירי
אני חושבת שהדבר הכי חשוב עבור ילדתך הוא שאת תשלימי עם זה שהיא כזו ילדה ותראי לה שאת מקבלת אותה ואוהבת אותה בדיוק כמו שהיא, בלי לנסות לשנות אותה. יש הרבה אנשים רגישים בעולם, והם מוצאים את הדרך להסתדר - ואפילו להסתדר טוב.
אני שמחה לשמוע שילדתך יודעת להביע את רגשותיה ומרגישה נוח עם זה - וכדאי לתת לרגשות השליליים להתבטא החוצה.
עוד הייתי אומרת לילדתך משהו בנוסח "אני רואה שקשה לך עכשיו בגן החדש. אולי נחשוב ביחד איך אני יכולה לעזור לך על מנת שיהיה לך פחות קשה". קודם כל, הידיעה שלה שאת רואה ומבינה שקשה לה, בלי לכעוס ולשנות את זה, תקל עליה מאוד. בנוסף, חשבי יחד איתה כיצד ניתן להקל את ההתמודדות. למשל: על ידי שהייה של כמה דקות בתחילת היום יחד עימה בימים הראשונים.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית