התקפי זעם?

עדכון:אראל פשוט למד לצעוק, גם ללא כל סיבה..פשוט מתלהב לצרוח כמעט בכל הזדמנות ולא רק במפגשים עם זרים/נסיון לקחת בובה
*ממש סליחה על האורך.אני די חדשה בעולם האימהות

.

מיכל שלום,
לפי המידע שמסרת, התופעה שאת מתארת תואמת את השלב ההתפתחותי בו נמצא אראל ואת גילו: אראל מתחיל להבין את הקשר בין התנהגויותיו לבין תוצאותיהן והתרחשויות בעולם. כעת יש לו כאבי חניכיים עקב התחלה של בקיעת שיניים, וכמו כן הפה הוא אחד ממקורות ההנאה והפעילות העיקריים שלו. לכן כשהוא מנסה להגיע לצעצוע ומאוד מתוסכל, או כשהחפץ לא מרגיע /מהנה אותו כפי שציפה, אין פלא שהוא כועס. במקרים אלו, כדאי שתעזרי לו להגיע לחפץ שמחפש וכמו כן כדאי להשתמש במשחה מרגיעה לחניכיים ונשכנים למיניהם.
לגבי ההתייחסות לילדים אחרים, נהדר שהוא מנסה ליצור עמם קשר. כשהוא יגדל, הוא יבין מהן הדרכים המתאימות והנאותות יותר בכל סיטואציה לתקשר עם הזולת, אולם אנחנו לא מצפים מתינוק כה צעיר להבין זאת.
לגבי שאלתך על גבולות והנחלת הרגלים אאמר באופן כללי, כי הרגלים לא טובים שנתקבעו ניתן לתקן גם בגילאים מאוחרים, אולם תינוקות זקוקים לחוויה מתמשכת שהסביבה נענתה לצרכיהם ודחפיהם, ושהמבוגרים מסייעים להם לחוש רגועים ומסופקים ככל שניתן.
בהצלחה,
שירי