התנהגות

שלום אודליה
ההתנהגות של בנך מעידה על תסכול פנימי. אני מאינה שהוא נובע כתוצאה מהקנאה שחש כלפי אחיו. ייתכן כי כעת, או גם בעבר, חש שאחיו "לקח" ממנו דברים שהיו לו (וזה טבעי....) כגון את הזמן, תשומת הלב וכו', והוא למד לבטא את התסכול מכך בדרך תוקפנית.
לגבי הקרבה בינך ובין בעלך, אני מאמינה שהיא נובעת מהשלב האדיפאלי בו הוא נמצא (תואם לגילו). בשלב זה, הפנטזיה הפנימית הינה להתחתן עם האמא ולהרודג את האבא. הפנטזיה מסתבכת כיוון שהילד גם אוהב את האב וחרד מרגשותיו כלפיו, וכמו-כן מפחד מהאב הגדול והחזק. לגבי כך, הזמן יעשה את שלו. את יכולה לומר משהו בנוסח: "אמא ואבא אוהבים אחד את השני, ולפעמים מביעים זאת בחיבוק ונשיקה, כמו שאני מחבקת ומנשקת אותך".
לגבי אחיו הקטן, כדאי להציב לו גבולות. ראשית, בזמן רגיעה, הייתי מציעה לומר לו שאת לא מרשה יותר להכות, לדחוף וכו', כיוון שבמשפחה שלכם אינכם פוגעים אחד בשני. לאחר מכן, הייתי מנסה להיות עקבית, ואם מפעיל אלימות, הייתי מטילה עליו סנקציה כגון, אין סיפור בערב או כל דבר אחר שמחד הוא לא עונש חמור ומאידך, משהו שירתיע אותו. בנוסף, הייתי נותנת לו אופציות להתמודדות אחרת כגון: אם אתה מרגיש שאתה כועס על אחיך או עליי אתה יכול: להגיד לי/ ללכת למרפסת ולצעוק/לקפוץ על הטרמפולינה 20 קפיצות או כל דבר אחר שנראה לך.
הייתי גם מנסה לתמלל את התסכול שלו. למשל, הייתי אומרת לו משהו בנוסח: "לפעמים אתה כועס על אחיך כיוון שאני צריכה להאכיל אותו ולטפל בו במקום לשחק איתך". הידיעה שלו שאת מבינה את המתחולל בעולמו הפנימי תקל עליו מאוד.
אם שום דבר לא עוזר, ונראה לך שהתסכול שלו גדול והוא לא מוצא נתיב אדפטיבי להפנותו אליו, אולי כדאי לחשוב להתייעץ עם איש מקצוע.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית - מומחית לגיל הרך