מתי לספר על מוות במשפחה

לי ולבעלי יש שתי בנות שהגדולה מביניהן בת ארבע וחצי והקטנה בת 2.3. ביתי הגדולה עסוקה בנושא המוות ומנסה להבינו. הדבר תואם גיל ולא מעורר בה חרדה רבה אלא פשוט מעסיק אותה הרבה. אימי נפטרה שנה לפני לידת הבכורה וביתי יודעת על כך מאז ומתמיד. היא שואלת אם אני מתגעגעת לפעמים, ומבררת לעצמה ממה אנשים מתים ומתי. הנושא לא מעורר חרדה ומוכל. קצת על הבת- היא ילדה רגישה, מעמיקה , עם אינטיליגנציה רגשית מדהימה, חלשה במוטוריקה עדינה ומודעת לכך, היתה ביישנית וצופה מבחוץ בסיטואציות חברתיות וכיום היא פתוחה ויוזמת.
הנקודה שאני מתלבטת לגביה- לבעלי היה אח גדול ממנו בשנה. הוא מת בתאונת דרכים כשרכב על אופניים כשהיה בן 10. הבת הבכורה לא יודעת על כך. עד היום היא הבינה שמתים כשמאוד זקנים או מסרטן. מעולם לא הכירה מוות אצל ילדים. אני ובעלי מתלבטים מתי לספר לה. מצד אחד האמת תמיד עדיפה וילדים מושפעים מאוד ומרגישים כשהדברים לא מדוברים. מצד שני קיימת אצלה תוקפנות וקנאה כלפי הקטנה. הן מאוד קרובות וזה לא משהוא חריג אבל קיים, בהחלט קיימת גם המשאלה שאחותה לא תהיה. אני תוהה אם זה לא יעלה אצלה חרדה. היא גם במעבר לגן ערוני וזקוקה לכוחותיה הנפשיים במעבר הזה, לכן אולי זה לא הזמן-טלטלה טלטלה, ומצד שני אף פעם זה לא הזמן. אני נוטה להחליט לחכות אבל יש אצלי גם תחושה שצריך לפתוח את זה. זהו, זאת ההתלבטות, אשמח לשמוע את דעתכן.