טראומה מפריצת גנבים

שלום,
בני הבכור בן 8.5 חווה לפני יומיים חויה לא קלה יחד עם אחייני הגדול ממנו בשנה.
בעת שחזרו לבית הוריי יחד עם אבי, הפתיעו אותם 2 גנבים שפרצו להוריי. בעת שברחו הגנבים, נתנו מכה בפנים לאבי ,ירדו בריצה במדרגות במדרגות, תוך השמעת קולות מפחידים מאוד כדי שהילדים יפחדו. אחד מהגנבים היה מכוסה בפניו. הילדים פחדו עד מוות, רצו במדרגות והרטיבו את המכנסיים מרוב פחד. חויה זו, גרמה להם לחרדות תמידיות מאז המקרה. בני סובל מאז מכאבי בטן ונכנס לשירותים בתדירות גבוהה מאוד. הוא לא יכול להרדם, אא"כ אחד ההורים ישן איתו. כל צלצול או דפיקה בדלת, מכניסים אותו לפחד, הוא בוכה כאשר ממדבר על פחדיו וממש מתחנן לעזרה. הוא אמר לי: " אמא בבקשה תעזרי לי להתגבר, אני לא יודע איך?" אני ובעלי משוחחים איתו הרבה על המקרה והוא אינו" שומר בבטן", הוא סיפר גם למורה וגם לחברים ומדבר איתנו על חששותיו הרבים.
מה לעשות? האם לתת לזמן לעשות את שלו ולהמשיך לדבר איתו על כך ולמוך בו בבית בלבד ולראות האם הפחד יחלוף מעצמו?? האם כדי ללכת לייעוץ מקצועי כבר עכשיו?
אודה על עזרתכם.