חבר דמיוני?

שלום,
בתי בת שנתיים ו-10 חודשים. ילדה מאוד נוחה, נבונה ובעלת כושר ביטוי גבוה. לפני חודש נולד לה אח קטן שאותו היא קיבלה ללא גילויי התנכלות. בשבוע האחרון חלה הדרדרות במצב הרגשי שלה, בכי גדול על כל עניין קטן וכן רגרסיה מבחינת עשיית הצרכים בשרותים. כמו כן חלה הדרדרות בהתנהגות שלה מ"הילדה הטובה" היא הפכה להיות וגם רוצה להיות "הילדה הרעה". ללא ספק "נפל לה האסימון" וכנראה שהחל המשבר הגדול בעקבות הולדת האח. בנוסף לפני כשבועיים היא התחילה לדבר על ילדה (ונתנה לה גם שם) שהגדירה אותה כ "חברה שלנו" כלומר חברה של המשפחה ואותה היא מבקשת להוסיף בכל ציור משפחתי וגם מידי פעם שואלת עליה: איפה היא עכשיו? למה היא לא באה איתנו? הילדה הזאת צצה גם ברגעי שלווה וגם ברגעי התפרצות של בכי. קראתי על תופעת החבר הדמיוני ורציתי לשאול איך אדע אם מדובר בכך? היא לא מדברת איתה וגם לא "מאשימה" את אותה ילדה שעשתה מעשים רעים במקומה. האם ל"השתמש" בילדה הזאת גם לצרכינו, כלומר שאותה חברה תתן לה דוגמא להתנהגות טובה וכדומה או לא לפתח את הנושא? אשמח גם לדעת איך להתמודד עם חציית הגבולות שלה מבחינת התנהגותית? אציין שאנחנו מאוד משתדלים להעניק לה תשומת לב: חיבוקים, נשיקות, שיתוף בטיפול בקטנצ'יק והענקת מתנות על התנהגות טובה.


מתנצלת על אורך ההודעה,
אתי