הבעייה שלי

היי,
אני אמא לילד בן 5 באופן כללי שמח אנרגטי, מקובל אך סגור.
הבעייה היא לא שלו אלא שלי. בשנה שעברה היו שני מקרים שבה הילד שלי הוריד מכנסים לילדה בגן (משחק משותף) כנראה כחלק ותהליך טבעי. שוחחתי איתו אך מאז אני מרגישה שנכסתי לפאניקה ואני לא מרפה ממנו ברמה שאני כל היום מתחקרת אותו . מה הוא עשה ? איך הוא שיחק? מתזכרת לו את הסיטואציה שהיתה כשבתוכי אני יודעת שאני חוטאת בגדול. ואני מרגישה שהילד היום נמנע מלספר לי דברים, בורח ממני כי אני מעיקה עליו בשאלות הפולשניות שלי.
אבל כל כך חוששת שהסיטואציה של הסקרנות המינית תחזור על עצמה שזה גדול ממני.
איך אוכל לעזור לעצמי כדי לא לגרום לילד היקר שלי נזק?