התמודדות עם קשיים של ילד בן 6

שלום,
יש לי בן שעלה לכיתה א'.

הוא מאוד רגיש ילד שחושב המון בוגר ומאוד חכם.

לילה לפני היום הראשון הוא לא הצליח להרדם ואמר לי שיש לו חששות והוא מתרגש מאוד ולא מצליח להרדם
ביום הראשון הוא נכנס לכיתה אבל אחרי זה היה טקס לכל בית ספר אז הוא לא נכנס (הוא מפחד מהתקהלויות) ואחרי זה הוא סרב להכנס לכיתה. לקח לי חצי שעה עד שהוא הסכים.
בימים הבאים הוא הסכים להנס - כי לא אני הלכתי איתו אלא בעלי. ועל בעלי הוא לא עושה הצגות.
ביום שישי לקחתי אותו שוב, כי רציתי לראות שוב את הכיתה אתץ המורה והוא לא נתן לי לצאת.
המורה אמרה לי שאני יישאר לתפילה . ברגע שהתפילה הסתיימה הוא לא הסכים שאני אלך ורדף אחריי מול הכיתה - המורה אמרה תלכי ושסגרתי את הדל. שמעתי אותה אומרת לו לשבת. והוא לא רצה אז היא שיתפה את כל הילדים ואמרה , ילדים נכון אנחנו כבר לא במעון נכון אנחנו לא תינוקות אנחנו לא בכיינים.... אני הייתי מאוד נסערת הרגשתי שהיא מבזה אותו ,גם כך הוא חסר בטחון מול הכיתה שלו ילדים שהוא מכיר מהגן. בסוף היום ניגשתי אליה והסברתי לה שהיא למעשה נתנוה לגיטימציה לילדים להגיד שהוא תינוק וללעוג לו (ואכן יש איזה ילד שיורד לפעמים עליו) היא לא הבינה על מה אני מדברת ואמרה שזה בכלל לא השפיע עליו והוא מיד נרגע ורואים שזה הילד הבכור שלי.
האמת היא שנורה התעצבנתי (ובעלי עוד יותר)

השאלה - 1. האם אני צריכה שוב לדבר עם המורה? או שבכלל לא הייתי צריכה?
2. איך אני יכולה לעזור לבן שלי- להתמודד עם קשיים ושינויים בחיים? במיוחד איך אני יכולה לעלות לו את הבטחון העצמי (הוא גם ילד נמוך לגילו) , הוא מעדיף לפעמים להסתכל על החברים שלו מהצד ולא לשחק. שנה שעברה שלחתי אותו לגודו והוא הפסיק. האם להכריח אותו?