מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- גנון או לא להיות?אדוה10/09/2009
שלום, אני צריכה עזרה בהתלבטות קשה.בני בן שנה ושבעה חודשים ועד היום הוא היה איתי בבית . עכשיו חשבתי שזה הזמן להכניס אותו לגן מפני שהוא מאוד סקרן ושובב ונראה שאיתי בבית כבר קצת משעמם לו. בגלל שמשעמם לו אני עובדת מאוד קשה כדי לשעשע אותו- ג'ימבורי, ברכה, בני דודים, טיולים , גני שעשועים ועוד... וזה כבר התחיל להיות קשה גם לי... מצד שני בגן הוא בכה נורא והיה לי מאאאאאאוד קשה לשמוע . השאלה שלי היא בעצם האם ילד בגילו יכול להישאר עם אמא בבית עוד חצי שנה נגיד עד גיל שנתיים? או האם זה כבר גיל שהוא צריך גן?
ועוד שאלה. האם צריך בגיל הזה פרידה מסודרת כאשר אני שמה אותו בגן או לשחק איתו קצת וללכת בשקט כמו גנבת? (המחשבה על זה לא נעימה לי...) נאמר לי שבגיל הזה אין לו שום תחושת זמן ועל כן הוא עלול לפחד שמא זו פרידה לנצח... עזרה בבקשה..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר גיל לגנון
ליאת גרוס13/09/2009שלום אדווה
ההחלטה האם להכניסו למסגרת בגיל זה אינה קריטית. לדעתי עד גיל שנתיים יכול להיות לו טוב בבית, ויהיה לו טוב גם בגנון. סביר שבגנון יהיה לו מעניין יותר, וגם לך יהיה קל יותר, אבל גם אם יישאר עוד קצת בבית זה לא נורא.
קחי בחשבון שהשבועיים הראשונים בגן אמורים להיות קשים. כל בוקר הוא קשה לילד ולאמא. עברתי את זה ואני יודעת. עם זאת כעבור בערך שבוע זה מתחיל להשתפר. אחרי שבועיים זה לרב נרגע ואח"כ את חוזרת להיות אדם בעל חיים משלו וזמן פנוי והילד הופך מאושר וחברותי. שווה לעבור את המשבר הזה.
חשוב לדעת, בשום פנים ואופן לא לעזוב את הגן כגנבת. זה עלול באמת לעורר חרדה. עדיף לעזוב אותו בוכה בידיים של מישהי אחרי שנישקת אותו ואמרת לו להתראות מאשר להעלם לו פתאום כשהוא נראה נרגע.
עם הזמן הוא ידע שאת חוזרת וגם כם כיום הוא לא חווה את הפרידה כנצחית. תסבירי לו שעוד כמה שעות תחזרי. עשי את הפרידה באופן הדרגתי כלומר ביום הראשון לשעתיים, כמה ימים ל3 שעות, אח"כ ל4 שעות ואז לכל היום.
ותרי על ייסורי המצפון עד כמה שניתן. זה לא עוזר רק מזיק. את אמא טובה ועושה מה שנכון ומקובל.
בהצלחה
אשמח להתעדכן
ליאת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפועל בהחלט. איתך הסליחה על העיכוב.
ליאת גרוס13/09/2009מאד משתדלות לתת תשובות בזמן
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
