חברים בגן

בני בן ה- 4 עבר לגן טרום חובה חדש. הילד, איתי, ילד מאוד חברותי וחכם (בגן הקודם הוא היה אהוב מאוד). בכל יום אני שואלת אותו על הנעשה בגן והוא עונה לי את שעבר עליו. אתמול כששאלתי אותו איך היה הוא ענה לי שהיה לו מאוד עצוב כי אף אחד לא שיחק איתו. הוא ישב לבד וכשביקש מילדים לשחק איתם הם לא רצו. שאלתי אותו מספר פעמים את השאלה, במהלך היום וחזר על עצמו. מאוד כאב לי, לכן למחרת הלכתי לגן לשאול את הגננת והיא אמרה לי שההפך הוא הנכון - איתי ילד מאוד חברותי - משחק עם כולם ומאוד מקובל וזה לא נכון מה שסיפור לי אפילו שאלה אותו האם שחקת עם הילד הזה והזה והאו ענה שכן. שאלתי היא - מדוע הוא המציא סיפור שכזה ודבק בזה? (איתי בני היחידי ומקבל את מלוא תשומת הלב).