בן בגיל העשרה 16בנתק מאביו

בנך הוא בתהליך התבגרות , וכמו כל תזוזה משפחתית סביר להניח שגם התזוזה הזו משנה ומשפיעה על בניית זהותו ואישיותו (בייחוד העובדה שהוא בן) . ובכל זאת הוא בוגר להחליט במידה מסויימת על חייו, אולי הוא בודק אם לאביו זה מפריע וכל עוד הוא מקבל ממנו יחס כזה הוא בוחר שלא להיות איתו בקשר. אני הייתי מציעה לילד שוב עזרה טיפולית אולי ממקום שהכעס הזה בטח משבש אצלו הרבה דברים בחייו והטיפול מטרתו לא להחזירו לקשר עם אביו אלא לבדוק משהו לגבי הכעס הזה שצבור בתוכו

תודה על התשובה המהירה.
לגבי הערותייך/שאלותייך. בסה"כ לא אכלנית גדולה ,דיי משלימה את האוכל החסרה,גם אם היא לא משלימה באוכל מוצק, היא קמה בלילה ומבקשת דייסה, המטפלות לא מכריחות אותה לעשות דבר, הן מגישות את האוכל בארוחות אך היא לא נוגעת בדבר. לגבי השינה, היא לא מקבלת את הרעיון שהיא צריכה לישון במעון ומצליחים לגרום לה לשבת במזרן בכדי לנוח בלבד עם נעליים.וכך היא נרדמת.
במשפחתון הקליטה היה הדרגתית, כחודש לפני שחזרתי לעבודה, התחלתי לקחת אותה ובהדרגה יותר ויותר וכשבוע לפני תחלית השנה התחלתי להשאיר אותה לפרקי זמן קצרים שעה, שעתיים וכן הלאה ועם כל זאת כשחזרתי לעבודה היא לא הסכימה לאכול מהמטפלת במשפחתון כמה ימים ואח"כ זה עבר לה.
אציין שבגיל שלושה חודשים נכנסה למשפחתון.