ילד עצוב !

שלום רב .
אני זקוקה לעזרתכם!!!! בני בן 8.5 , ילד בכיתה ג' חרוץ ומקובל על חבריו. (אחות בת 5.5)
אנו ההורים גרושים כבר 3 שנים , יש לציין שיחסינו טובים ואנו עושים הכל למען הילדים.
מזה זמן רב אני שמה לב כי הילד כבוי ... עיניו עצובות, הוא בוכה הרבה בערב וטוען שמתגעגע לאבא למרות שרואה אותו בתדירות סבירה. בשיחה איתו הוא טוען שהוא לא מרגיש שהוא ילד חרוץ למרות ציוניו הטובים, הוא מרגיש שהמורות לא אוהבות אותו וחושבות שהוא לא ילד טוב, הוא מרגיש שהוא לא אוהב את עצמו וטוען שמעדיף לגדול ולעבוד במקום ללמוד. כמו כן הילד אומר שלמרות שיש לו הכל ואין לו סיבה להיות עצוב הוא מרגיש בכל זאת עצב ומתחיל לבכות.
יש לציין כי אני בעצמי מטופלת בכדורים נוגדי חרדה ודיכאון וסובלת ממצבי רוח משתנים וגם בהריון שלו מצבי הנפשי היה בכי רע.
מה עושים?????????.