מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילד בן שש וחצי עם רגישות יתר - המשךאושי15/09/2007
פירוט רקע:
תמיד הוא היה ילד רגיש. אבל יש לציין שנולדו לו אחיות תאומות (בגיל 4.8 בערך), כשברקע שמירת הריון ואישפוז בבית חולים, ולאחר הלידה התאומות היו בפגיה חודשיים.
כרגע הוא בבית ספר חדש בעיר חדשה ולכן הקושי ממש עצום.
ההתפרצויות מתבטאות בכל התחומים, כל בקשה שלו מהסביבה כמעט מסתיימת בבכי. הוא לא מצליח להבין למה ה' ברא אנשים שמציקים לו. יש לציין שהוא מדבר הרבה וכנראה שזה לא תמיד מעניין את הילדים...
הוא טוען שחברים לא משתפים אותו במשחקים, וחונכת שלו בצהרונית נוקטת בגישה: אתה צריך ללמוד להעסיק את עצמך. ואז הוא טוען שהוא בודד.
השאלות הם:
- איך להגיב כשהוא בוכה?
- מה להגיד לו לגבי ילדים שמציקים לו, ובכלל כלפי ההרגשה של חוסר צדק מהסביבה?
- איך ללמד אותו לרכוש חברים?
- האם הגישה שהוא צריך ללמוד להעסיק את עצמו לבד נכונה (לגבי הצהרונית)?
האם דרוש טיפול פסיכולוגי? ואם כן למי לפנות?
תודה רבה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר רגישות יתר
שרון באומל16/09/2007שלום אושי
אני מציעה בראש ובראשונה להתייחס לשלושה שיוניים משמעותיים מאוד שעבר הילד בזמן האחרון: הלידה וכל הכרוך בה ושני המעברים. שינויים כאלו, בעיקר אם קרו בזמן קצר וצפוף, משפיעים מאוד על המערך הרגשי של ילד ועל הסתגלותו מחדש - וייתכן והרגישות שלו מוגברת על רקע זה. הייתי אומרת לו משהו בסגנון: " לא מזמן עברת לביה"ס חדש בעיר חדשה, וזה מאוד קשה להתחיל הכל מחדש. ייתכן ואתה מתגעגע לביה"ס הישן, למורה שהייתה לך, לכיתה, לחברים שהיו לך. ייתכן שאתה כועס ועצוב מזה שאבא ואמא החליטו לעבור". כנ"ל לגבי המעבר לבית חדש וכנ"ל לגבי הלידה. לגבי הלידה אפשר להיעזר בספרים (אני ממליצה מאוד על משפחת הפילפילים). הידיעה של בנך שאת מבינה את המתחולל בעולמו הרגשי תקל עליו מאוד.
כשהוא בוכה, אפשר לחבק אותו ולומר שאת מבינה שקשה לו.
אני חושבת שכל הקשיים עליהם כתבת קשורים לכל השיוניים, וכשהוא ילמד לקבל את השיוניים, הדברים האחרים ישתפרו בהדרגה.
לגבי החברים: היתי עושה מאמץ וקושרת קשר עם שתיים שלוש אמהות שילדך נמצא עימם ביתה, ומתחילה להזמין אליו הביתה.
ייתכן וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע. יש מקומות ציבוריים ופרטיים. אם את גרה באיזור חיפה רבתי אוכל לייעץ לך יותר בקשר למקומות הנ"ל.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
