מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התקשרות בטוחה?נעמית14/10/2009
שלום, אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון,
בני בן תשעה חודשים בקרוב. אחרי הלידה הרגשתי קושי רב וחרדה ולכן הפסקתי להניק לאחר חודש ולקחת תרופות נוגדות חרדה. בנוסף, הייתה לי מטפלת במשך חצי שנה שעזרה לי כמעט יום יום לטפל בו משום שאין לי משפחה שגרה קרוב אלי. כיום הילד הולך לפעוטון קטן ונחמד ולרוב נראה שטוב לו שם. כאשר אני באה לקחת אותו הוא בדרך כלל מחייך אליי ולעיתים גם נראה ממש שמח לראותי.מצד שני הוא שמח לראות עוד אנשים שהוא מכיר. בנוסף, לא נראה שהוא חושש מזרים או מפחד להיפרד ממני. האם זה אומר משהו על ההתקשרות בינינו? האם עצם זה שהייתה לי עזרה בתחילת הדרך "פוגעת" באיכות הקשר שלי עם בני? איך יודעים אם ההתקשרות בינינו טובה?אני שואלת כי התחילו לי ספקות ואולי כדאי שאני אפנה לייעוץ.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הכל בסדר
ליאת גרוס17/10/2009שלום נעמית
נשים רבות חוות חרדה, ובעיקר אחרי לידה. בדרך כלל הזמן וטיפול תרופתי מביאים פתרון. זה נפלא שנעזרת באנשים אחרים וכך בנך לא החסיר דבר. כנראה שלא נגרם נזק ממשי כי עובדה שכיום הוא שמח ומסתגל. העובדה ששמח לראות אנשים נוספים בלבדך היא סימן טוב ולא רע. הייתי מודאגת אם זה היה קיצוני לכיוון השני. אל תדאגי. תהני ממנו ואל תייסרי את עצמך על דברים מהעבר שאין לך שליטה עליהם כיום. נשים רבות אינן מניקות ונעזרות באחרים בחודשים הראשונים ואין לזה השלכות על הקשר עם הילד.
אם את עדיין מודאגת, פני ליעוץ עבור עצמך.
זיכרי, עשית טוב. לילד היה מה שהיה צריך. עשית הכי טוב שיכלת. חרדה זה דבר קשה מאד ובכל זאת כמה חודשים אחרי את מתפקדת כאם. חייכי. הרימי ראש. סלחי לעצמך והמשיכי הלאה.
באמת שזה בסדר
ליאת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
