מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חרדה?? גיל 3.5נירה16/10/2009
שלום,
ביתי בת 3.5 ואנחנו נחשפים יום יום להתנהגות יוצאת דופן שלה כאשר אנחנו במקומות ציבוריים...
אם וכאשר פונה אליה זר ברחוב/בסופר/בכל מקום אחר, היא מגיבה בתגובות קיצוניות כמו בכי, או צעקות מחרישות אזניים, או שהיא פשוט ממלמלת כמו תינוקת ומתעלמת מהבן אדם... כמובן שנצצמדת אלי ורוצה ידיים... לאחרונה התופעה מחמירה ומופיעה לפעמים גם כשילד שהיא לא מכירה פונה אליה.
לפעמים פנייה של מישהו ברחוב יכולה לגרום לנו לחזור הביתה מאחר והיא תתחיל לבכות ולא תירגע עד שנלך ..
באופן כללי "מעברים" לוקחים לה זמן וגם כשנפגשים עם אנשים שהיא מכירה, היא מאוד מתביישת ונפתחת לאט לאט, אפילו עם חברים/ות שלה.... הילדה כמעט ולא נפתחת במפגשים חברתיים (וגם אם כן היא תמיד בתשומ ת לב מרובה לסביבה..).
לעומת זאת בגן, ובגנים השונים שהיתה היא חברותית מאוד ודומיננטית... למרות שתמיד שומרת על דיסטנס מסוים עם הגננות...
ישנו איזה פער גדול בהתנהגות שלה בבבית ובגן לבין ההתנהגות בשאר המקומות, הקיצוניות נעה בין בטחון עצמי גבוה, דומיננטיות, שמחת חיים ועוד... לבין כעס, פחד, חרדה??? בחברה חדשה.
כבר זמן מה שההתנהגות הזו מטרידה אותי אולם לאחרונה חלה החמרה וחשבתי שאולי כדאי לקבל ייעוץ מקצועי? האם הגיל צעיר מדי? אנחנו משתדלים לתמוך ולא לכעוס עליה כמובן, אך לעיתים לא יודעים איך להתמודד עם זה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שואלת שוב ומקווה לתשובה....
נירה30/10/2009* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהחרדה
סמדר ריינר31/10/2009שלום נירה,
מדובר בילדה שאולי כבר אפשר לדבר איתה ולשאול אותה, גם אם לא באותו רגע, אולי אחר כך כשהיא רגועה - מה קרה לה? משהו הבהיל אותה? מה היא חוששת שיכול לקרות?
חשוב להבין, כהורים, שמעבר לשתי התגובות המנוגדות - מצד אחד כעוס ומצד שני לרחם או לתמוך, יש מגוון של תגובות ביניים ומה חשוב זה לא מה לעשות אלא למה אנחנו עושים את זה - כלומר מה אנחנו מבינים - איך מבינים את מה שקורה לה. זו ילדה שכבר אמורה לדעת לדבר והיא יכולה לשתף ברמה מסויימת בחוויה שלה. אם היא תגיד אולי ממה היא מפחדת אפשר יהיה לדבר איתה על כך ולהרגיע אותה.
בכל אופן, אם אתם לא מצליחים, כמובן שאפשר לפנות לטיפול. יש מטפלים שמטפלים ביד בגי הזה לבד, אבל מה שבדרך כללי יותר מקובל בגיל הזה הוא הדרכה להורים או טיפול דיאדי, כלומר טיפול משוף להורה ולילד.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
