קושי בהסתגלות לגן חדש

בני בן שלוש, עד עתה היה בגן פרטי, מאוד מוגן, עם מעט ילדים. הוא החל השנה בגן רב גילאי עם המון ילדים, רב הילדים גדולים ממנו בשנה וגם כבר מכירים אחד את השני. לבני קשה מאוד מאוד. הוא אמנם רק בוכה קצת בפרידה ולאחר מכן, על פי דיווחי הגננות, אינו בוכה ומשתף פעולה כך שמבחינתן הוא מסתגל. אך בבית הוא עצבני כל הזמן, הוא מתעורר בלילות צורח שאינו רוצה ללכת לגן.
נכנס כאן מרכיב נוסף, הוא בן יחיד והוא מאוד תמים וילדותי במגעו עם ילדים אחרים, הוא אינו יודע כל-כך להגן על עצמו וגם עוד לא כל-כך יודע איך לשחק ביחד עם ילדים אחרים. הוא רוצה את קרבתם אך עוד לא כל-כך מצליח לייצר משחק משותף לאורך זמן. הגננת מספרת שמרבית היום הוא מחפש את קירבתה (אני חושבת שפשוט לשם ביטחון).
אני רואה אותו מחפש את קרבתם של הילדים מהגן אך גם לא כל כך יודע איך לגשת וגם, מרביתם רואים בו קטן וכלל לא מתייחסים אליו או אפילו מבטלים אותו כדי להרגיש חזקים. זה גומר אותי!!
אני מאוד מודאגת - איך אדע שקשיי ההסתגלות שלו הם בגדר הסביר ושלא מדובר במשהו חמור יותר? אני חוששת שהכנסנו אותו להתמודדות שהיא גדולה על יכולותיו ושהוא ממש נפגע מכך. אשמח לשמוע דעה מקצועית. תודה