צרור שאלות בעניין מתבגרת

אלי שלום,
המתבגרת לא מוכרת לי וקשה לענות באופן כללי. אבל נראה מאופן ניסוח השאלה שנורא רוצים לשפר אותה ולשנות אותה, והיא נעלבת מהביקורת (מה שגם נראה כמו ביישנות) ומסתגרת ומתנגדת עוד יותר. קודם כל כדאי אולי לשנות גישה ולהוריד ממנה חלק מהלחץ, שנדמה לי, מהפרטים המועטים שניתנו, שקיים עליה. ילדים רבים מתנגדים ללכת לפסיכולוג כיוון שהם מרגישים שזה אומר עליהם שהם לא בסדר. אולי כדאי לקחת חלק מהאחריות גם על ההורים, ללכת ולפגוש את הפסיכולוג לכמה פגישות מקדימות של הדרכת הורים ולבדוק מה חלקם במצב, ואז לראות אם יש צורך בטיפול גם עבור הערה, ואם כן מתוך הכרות עם המשפחה, איך משכנעים אותה, שהטיפול הוא למענה ולא בגלל שההורים לא מרוצים ממנה כמו שהיא.

ראשית תודה ונעדכן:
מדובר בטום בוי רצינית עד לפני שנתיים . השתנתה מאז בבגדיה אך נותרה קשוחה מאד ושתלטנית . נולדה כזו. זה בולט בפרט בהשוואה לאחותה שכמעט באותו גיל.
מדובר גם בביישנות רצינית עד כדי המנעות מלהביט בעיניו כמעט של כל אחד, למרות יופיה.
לאור זאת נבקש תשובות ספציפיות מעודכנות ככל שניתן במגבלות הפורום.
תודה

שלום אלי.
התשובה הבסיסית שלי לא השתנתה לאור הנתונים החדשים. אני מתרשמת שגם ההתנהגות הקשוחה היא סוג של הגנה והסתגרות. משום מה הנערה חשה כנראה שלהיות עדינה ויפה משמעותו גם להיות פגיעה. והיא מנסה להימנע, כך אני מעריכה מהחודרנות של הסביבה אפילו על מחודרנות שהיא רק במבט. זו רק השערה שלי, כמובן שצריך להכיר את המשפחה והערה כדי לדעת יותר. לא ברור לי גם למה אתם רוצים להפנות אותה לטיפול, האם היא סובלת או שאתם סובלים או לא מרוצים ממשהו? בכל אופן אם יש צורך בטיפול והיא מסרבת אני חוזרת על המלצתי לפנות להדרכת הורים או לטיפול משפחתי, שבו כל המשפחה מטופלת והמוקד הוא לא עליה.