מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התנהגות חברתית-ילד בן 5טלי16/09/2007
ערב טוב,
אני אם לילד בן 5 ולילדה בת 8.5. לא מזמן כתבתי לך על בתי שהיא לא ניגבה את הטוסיק אחרי שיצאה מהשירותים וולאחר ששוחחתי איתה, לא נתקלתי שוב בתופעה (מקווה גם לא להתקל).
השאלה שלי היא בקשר לבני:
אני רגילה מבתי (אני יודעת שלא עושים השוואות, אבל אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי אם המצב איתו בסדר...) אני רגילה מבתי שהיא מגיל 3 הולכת לבתים של חברות, חברות באות אליה ועד היום היא חברותית מאד, מסתדרת עם כל הילדים בכיתה (אפילו עם הילדים שקצת בצד ולא משחקים איתם) ואילו בני, היום הוא בן 5 וכשאני שואלת אותו אם הוא רוצה להזמין חבר אלינו הביתה, הוא בהתחלה אומר לא ולאחר שאני מראה לו את היתרונוות שבחברים בבית כמו תשחקו ביחד, אני אוציא לכם חטיפים, תוכלו לראות ביחד טלויזיה ועוד הוא מוכן, אני יכולה לספור את מספר הפעמים שביקרו אצלו חברים על כף היד.
בני הוא ילד מאד עדין, נחבא אל הכלים, לא יוזם בד"כ, בגן הגננת והעוזרת אומרות שהוא משחק מאד יפה עם כל החברים בגן ואכן כשאני שואלת איך היה בגן ועם מי שיחקת אז יש ימים שהוא אומר שעם ילד אחד וזהו ויש ימים שהוא אומר שעם כמה חברים וזה מאד משמח אותי.
ללכת לבתים של חברים הוא לא מוכן לבד, רק שאני אלך איתו ואשאר איתו, הלכתי איתו כמה פעמים אבל זה ממש לא נעים ככה לנחות על משפחה ולשבת אצלה בערך שעה, אז אני ממעטת בענין ונוצר מצב שחברים כמעט ולא באים והוא ממש לא הולך לאף אחד. השאלה שלי אם זה בסדר? האם חשוב מאד למצוא דרך אחרת?
חשוב לציין שרשמתי אותו לחוג בשנה שעברה, אבל כל הזמן הייתי בטווח הראיה שלו (חוג ספורט), לא מוכן שאני אלך והוא ישאר. כך היה גם במשך חצי שנה בחוג שחיה, הייתי לידו כל הזמן וקרה מצב שהיו הרבה קבוצות של ילדים במים (דבר חדש לגמרי בשני שיעורים האחרונים שהיינו) החל לבכות ולא רצה להמשיך ללכת.
הילד כמו שאמרתי הוא עדין, רזה (וגם על זה יש לי הרבה שאלות, אבל לא נעים עכשיו אז נשאיר לפעם אחרת....חח), הוא חכם מאד, שואל שאלות כל הזמן, בבית ממש משתולל עם אחותו הגדולה, רב איתה לפעמים, אוהב לראות טלויזיה ולשחק במחשב, לצייר המון, סקרן ובאופן כללי חיובי מאד.
שכחתי לציין כי משנה שעברה הוא נמצא אצל מרפאה בעיסוק שעוזרת לנו בענין המוטוריקה הגסה שלו, מאחר והוא לא אוחז טוב את העפרון, ובאופן כללי שריריו חלשים מאד..
טוב אני חושבת שנתתי לך מספיק פרטים כדי להבהיר את עצמי (אולי יותר מדי פרטים..) מצטערת על האורך ומקווה שתביני לאן אני חותרת.
תודה על הסבלנות ואודה לתשובתך המהירה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התנהגות חברתית
שרון באומל17/09/2007שלום טלי
יש ילדים שהמאמץ החברתי אותו הם משקיעים בגן הוא גדול ובבית הם רוצים "לנוח" מכך. לא לכל ילד קל להיות באיטרקציה כל הזמן. לכן, הייתי מציעה בעיקרון להניח לו. אולי כדאי להציע לו להזמין פעם בעשרה ימים ילד אליו. ייתכן ובסביבה הביתית יחוש יותר חופשי.
בהצלחה
שרון באומל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
