מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עברנו ממיטת תינוק למיטת מעברחני21/10/2009
בתי בת שנה וחצי ואני בהריון בחודש שמיני לכן החלטנו לעשות את המעבר עכשיו לפני טראומת הלידה כי אנחנו צריכים את מיטת התינוק בקרוב.
ואיזה ייאוש! עברו כ10ימים ולא מסתמן שיפור.
מתחילים עם טקס קריאת סיפור ובקבוק, סוגרים את האור אומרים לילה טוב ואז מתחילה הטיילת. בשבוע הראשון ישבנו לידה בלי לקום עד שנירדמה בתשישות. ילדה שבשמונה בערב במיטת התינוק פשוט הנחנו אותה ונרדמה מייד נילחמת בעקשנות. היא יורדת עוד לפני שאנחנו מספיקים לצאת מהחדר וצוחקת עלינו כל הזמן.בלילות הראשונים צעקתי עליה שאמא כועסת וכו אבל זה לא הזיז לה ואז ניכנסנו לשגרה שלא אומרים מילה פשוט מרימים אותה ומחזירים אותה. היום אחרי 10ימים הצחוק הפך לבכי ואני לא יודעת מה קשה לי יותר. נתנו לה לבכות כרבע שעה ובסוף נרדמה מתוכו. השתדלנו גם במהלכו לא להיכנס כלל, למרות שלא היינו בטוחים שזה צעד נכון.
האם אנחנו עושים נכון ורק להמשיך?או שיש פטנט קל יותר? אנחנו מותשים:-(
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מעבר למיטת מעבר
נעמה סבג שמש21/10/2009חני שלום,
חבל שהתחלתם את תהליך המעבר כ"כ סמוך ללידה.
בגלל הזמן הקצר חשוב שתעבדו נכון. נתחיל מכך שלתת לילד לבכות לא פותר את הבעיה ולא תורם. אתם יוצרים מצב של שבירת אמון ביניכם לבינה וחבל.
נכון יותר לערוך טקס שלם סביב המיטה החדשה, לקשט במדבקות, לבחור יחד מצעם חדשים וכו'.
עם הילדה עליכם לפעול בדרך הדרגתית, עד לשינה ללא עזרה מצידכם.
אולי בגלל הזמן הקצוב כדאי לבדוק לגבי ליווי תהליך שכזה.
נסו את הטיפים. בהצלחה,
נעמה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלמה שבירת אמון אם אנחנו כל הזמן שם
חני23/10/2009ומחזירים אותה כל פעם שהיא יורדת? אנחנו לא נעלמים.
גם אם היא בוכה כמה דקות היא יודעת שאנחנו שם וגם שומעת אותנו.
תודה על הטיפים!
בילינו שעה נעימה ליד המיטה בהחלפת מצעים ביחד, סידור בובות והדבקת מדבקות על ארון סמוך שהיא רואה מהמיטה, שהיא מאד אהבה. אתמול לקח שעה ובלי בכי, אבל עדיין היא יורדת ואנחנו מחזירים, שעה מתישה, אבל זה כבר לא שעתיים שזה כבר הטבה לא? וזה שלא היה בכי גם היה הקלה. כמה זמן כל הסיפור הזה אמור להימשך? הכוונה ממתי להתחיל לדאוג?.....* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
