שינוי פתאומי של הילד ברצון להיות עם

שלום ל"אבא גרוש",
לא כתבת כמה זמן מאז הפרידה ביניכם, אבל אני מחניחה שזו פרידה יחסית טריה. מדובר בילד קטן מאוד, ולא יכולתם בשל גילו להסביר לו מה קורה, הוא פשוט המשיך לתוך המציאות החדשה בלי להבין אותה. יכול להיות שרק לאחרונה נפל לו האסימון שמשהו לא בסדר, אבא ואמא לא ביחד והוא לא מבין למה הוא צריך להיות איתך לחוד, ולמה אמא לא יכולה לבוא. נראה לי, שבשל גילו הצעיר, לא צריך ללחוץ עליו, אלא ללכת בקצב שלו, וכשיוכל להבין יותר להסביר לו בהתאם לגילו את המצב, ולנסות לראות אם יוכל להתרגל אליו לאט לאט.

הילד היה בגיל חצי שנה שהתחלנו את הליך הפרידה ככה שזה לא חדש עבורו רק ההתנהגות הקיצונית זה מה שמאוד מפריע לי יש אולי מצב שזה סוג של חרדת נטישה שהוא פיתח רק כלפיי האם בצורה טיבעית בגלל שכל הזמן הוא איתה ואם יש דרך להתמודד עם המצב הקיים?
ואני מאוד מודה לך על התשובה אני באמת אובד עיצות

שלום "אבא גרוש",
הפתאומיות והקיצוניות שאתה מתאר גורמות לי לחשוב שכן היה גורם כלשהו לשינוי ושהשינוי הוא לא באופן טבעי בלבד בגלל שהוא רגיל לאמא. מה גם שאתה מתאר שהוא מוכן שאחותו תבוא איתכם במקום אמא, ככה שלא בטוח שזה קשור לאמא.
כדאי לנסות לחשוב מה יכול להיות הגורם לשינוי הפתאומי בחייו של בנך,האם חל שינוי בסביבה או באורח החיים שלכם, האם אימו יצאה לעבודה אחרי הרבה זמן והוא חרד יותר מההעדרות שלה, האם היחסים ביניכם ההורים השתנו לאחרונה לרעה עקב מחלוקת כלשהי , ובאופן לא מודע הילד חש זאת ומגיב לכך, האם קרה אצלך משהו בפעם האחרונה, שגורם לילד לחשוש (הוא הלך לאיבוד במקום שהייתם בו, היה נוכח במריבה שלך עם מישהו, נוספה בת זוג שלא הייתה קודם ונוצרו כללים חדשים בב"יחד" שלכם, שמת לו גבול באופן תקיף יותר שהוא לא רגיל אליו וכו'). במידה ונראה לך שעליתם על הבעיה, אפשר לדבר איתו עליה בהתאם ליכולת ההבנה שלו. בכל אופן לא הייתי לוחצת עליו, ומתאימה את עצמי לקצב שלו, גם אם זה אומר עוד הרבה זמן לוותר על הלינה שלו אצלך. אפשר בהדרגתיות לנסות להרגיל אותו שוב. בהתחלה רק להיות איתו לבד בחדר, אחר כך לצאת לחצר, ורק אחרי מספר פעמים לגשת לאוטו ולחזור, עד שיהיה מוכן לנסוע איתך וכו'.

אני מאוד מעריך אותך על התשובות רק מה שהכי עצוב שכל מה שניסית לעלות כאפשרויות לשינוי הפתאומי של הילד לא קרו וההפך הוא הנכון היחסים עם אמא שלו מצויינים אני נותן לו להרגיש הכי רצוי ואהוב שהוא איתי ושום דבר חריג לא קרה בזמן האחרון אולי פרט קטן שזה עדין לא התממש שקיבלתי מהרווחה ומבית המשפט עוד לילה נוסף באמצע השבוע של לינה אצלי אבל פה כבר היה צריך להיות שינוי אצל האם ולא אצל הילד כי הילד עדין לא מודע לזה ....גם קשה לי להאמין שהאמא מרעילה את הילד עקב ההסדר החדש כי אם זה היה המצב אז הילד גם לא היה מתקרב אליי גם כשהייתי רק משחק איתו באיזור שלו אני פשוט בהרגשת חוסר אונים במיוחד שעכשיו זאת השבת שלי ולא ראיתי אותם
בתודה מראש

אני מאוד מעריך אותך על התשובות רק מה שהכי עצוב שכל מה שניסית לעלות כאפשרויות לשינוי הפתאומי של הילד לא קרו וההפך הוא הנכון היחסים עם אמא שלו מצויינים אני נותן לו להרגיש הכי רצוי ואהוב שהוא איתי ושום דבר חריג לא קרה בזמן האחרון אולי פרט קטן שזה עדין לא התממש שקיבלתי מהרווחה ומבית המשפט עוד לילה נוסף באמצע השבוע של לינה אצלי אבל פה כבר היה צריך להיות שינוי אצל האם ולא אצל הילד כי הילד עדין לא מודע לזה ....גם קשה לי להאמין שהאמא מרעילה את הילד עקב ההסדר החדש כי אם זה היה המצב אז הילד גם לא היה מתקרב אליי גם כשהייתי רק משחק איתו באיזור שלו אני פשוט בהרגשת חוסר אונים במיוחד שעכשיו זאת השבת שלי ולא ראיתי אותם
בתודה מראש

שלום ל"אבא גרוש",
קודם כל אני נורא מבינה את הכאב שלך. אלה הילדים שלך, וזה בטוח מאוד קשה לא לראות אותם כמו שהיית רגיל. זה כואב ומעליב, וזו תחושה של חוסר אונים.
יכול להיות בהחלט שאני לא מספיק מכירה את המשפחה שלכם ולא יודעת מה יכול לגרום לשינוי פתאומי כזה. יכול להיות גם שזה יעבור. בהחלט יכול להיות.
לא כל כך ברור לי מה הכוונה שהיחסים בינך לגרושתך מצויינים ובכל זאת נזקקת לרווחה ולבית המשפט כדי לקבל יום נוסף. האם זה אומר שזה משהו שהאמא לא הסכימה לתת מרצונה? יכול להיות שאתם מתאמצים נורא לא לריב ובכל זאת יש חילוקי דעות חריפים מתחת לפני השטח?
אני בטח לא מתכוונת שהאמא מרעילה, והדבר האחרון שאני חושבת שנחוץ עכשיו הוא לסכסך ביניכם. אבל יכול להיות שיישור ההדורים עם האמא (אם אכן צריך ליישר אותם, למרות שזה לא נראה על פני השטח) יוכלו לפתור את הבעיה עם הילד.
בוא נסכים ככה - אם זה משהו טבעי, שאין לו סיבה חיצונית ברורה, אז פשוט צריך סבלנות ולא להכנס ללחץ, ועם הזמן וההדרגתיות הילד יירגע, כי אין סיבה שלא.
אם בכל זאת, יש מתח סמוי ביניכם ההורים, וההישג שלך דרך בית משפט נתפס ככוחני, כדאי לנסות לראות אם אפשר להגיע להסכמות אמיתיות ולא רק דרך בית משפט.