עזרה דחופה לנערה מתבגרת

שלום רונן,
יכול להיות שאתה מודאג בצדק,
נסה לגייס כל מי שאתה יכול, לא ברור היכן האם של הילדה, אתה פונה רק בשם עצמך, אבל אולי זה עניין שלא נוח לדבר עליו עם גבר, נסה לדובב אותה או לגייס דמויות נשיות במשפחה או חברים שיעשו זאת.
בכל מקרה, לא לעבור לסדר היום ולנסות להשיג את ההזדמנות לדבר איתה.

תודה על ההתיחסות.
אונמם האם לא הוזכרה אבל גם היא ניסתה ולא הצליחה,הסבתא דיברה איתה והיא אמרה לה כמו שאמרה גם לי שמשהו עובר עליה אבל היא לא יודעת מה.
אני מבין שהיא בגיל הטיפשעשרה אבל זה עדין לא אומר שהיא לא צריכה לאכול.
האם יתכן בעיה חברתית?
אם כן, איך להתמודד עם זה? היא התחילה תיכון השנה.
האם יכולה להיות בעיה אחרת שאנחנו לא מבינים ( אני ואשתי).
אין לנו ההורים היום מספיק כלים להתמודד איתם מלבד הענשה בסגירת מחשב או טלוזיה .
וזה כאמצעי לחץ שיעשו מה שנידרש מהם,אבל גם זה לא עוזר.
יכול להיות גם שהבעיה אצלנו ההורים ,אני כבר לא יודע מה לחשוב.
אודה לכם במתן תשובה ו/או כיוון.
תודה.

שלום רונן,
יכולות להיות הרבה בעיות שאנחנו לא חושבים עליהם. ניחושים לא יעזרו, צריך לא להרפות ולהמשיך לדובב אותה. בודאי שהיא צריכה לאכול, ואם קרה לה משהו חריג היא צריכה גם לשתף.
יכול להיות שלא נוח לה לשתף אותכם, כי היא לא רוצה להדאיג, או שמשהו קרה לה והיא חושבת שיכעסו עליה כדאי להציע לה לפנות למישהו חיצוני אולי זה יותר נוח לה.
יכול להיות שצריך לשבת אצלה בחדר עד שהיא תסכים לספר מה קרה.

דיברנו איתה על קבלת יעוץ פסיכולוגי אבל היא לא רוצה היא טוענת שהיא לא חולת נפש.
שניסנו להסביר לה אז היא לא מוכנה לשמוע.
לנערה יש בעית קשב וריכוז והיא טופלה עד היום אצל רופא נוירולוג.לאחר שיחה איתו איתה המליצה על טיפול פסיכולוגי אותו הנערה מסרבת לעשות.
האם ניתן לבצע טיפול פסיכולוגי בכוח?
האם הוא יהיה יעיל בכוח?
אנא עצתכם.
תודה.

שלום רונן,
בוא נעשה הפרדה בין שני דברים: המצב שלה בדרך כלל, שאני מבינה שהיו כל הזמן בעיות, והרעיון של טיפול פסיכולוגי הוא לא מעכשיו, לבין המצב האקוטי שקרה עכשיו, שחל, ככה הבנתי שינוי פתאומי לרעה במצב שלה שמתבטא בהסתגרות, עצבנות והימנעות מאכילה. אם אכן זהו שינוי פתאומי שנובע ממשהו שקרה, מעבר לקשיים הרגילים ואנחנו לא יודעים מה, בזה צריך לטפל בצורה מהירה והחלטית, לא לצאת מהחדר שלה עד שלא מספרת מה קרה, ולפנות לגורם חיצוני זה לא חייב להיות פסיכולוג, אלא מישהו שהיא סומכת עליו והוא לא בהכרח מהמשפחה - חברה, שכנה, מדריכה בתנועה, מורה, יועצת לא משנה מי, רק כדי לספר מה קרה ואם יש משהו מיוחד שגרם לשינוי הפתאומי.

מעבר לזה אתם צריכים לדעת שאם היא תסכן את עצמה באופן כלשהו, אם על ידי הרעבה או באופן אחר, אז כן, יש אפשרות לכפות עליה טיפול, שכולל מעורבות רפואית ואולי אפילו אשפוז בכפייה. אם כי לא ברור לי אם זה מצב כרגע.
אם לא קרה לה שום דבר פתאומי, אלא זו פשוט התדרדרות של מצב שכבר הרבה זמן לא טוב, אתם יכולים להתחיל בלפנות להדרכת הורים או לטיפול משפחתי, יכול להיות יש משהו בדינמיקה המשפחתית שצריך להשתנות כדי שמצבה ישתפר, אפילו אם היא בעצמה לא תבוא לטיפול זה יכול להשפיע עליה בצורה עקיפה ואחר כך נראה לאן מתקדמים.

קשיים היו אבל לא ברמה הזו.נושא הפסיכולוג עלה בפגישה האחרונה עם הנוירולוג וזאת עקב התלוננות שלנו על כך שהיא לא אוכלת.
בשבוע וחצי האחרונים המצב החריף היא לא מדברת יפה ,צועקת שפונים אליה, נועלת את חדרה וצועקת שהיא שונאת אותנו כל אחד בתורו.כל ערב יש מלחמה .
האם לדעתכם יועצת בית הספר תוכל לסייע?
האם יש לדעתכם עוד משהו שניתן לעשות לפני שאנו נכריח אותה ללכת לפסיכולוג (בדרך טובה זה לא ילך).
תודה .

רונן שלום,
אנא קרא בעיון שוב את כל ההודעה שלי, יש מספר דברים הצעתי לעשות, ביניהם לפנות בעצמכם להדרכת הורים או טיפול משפחתי.

תודה רבה על הייעוץ